יונה הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 45 בתים ,  28 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן.
בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן.
===עניין העלייה לרגל===
===עניין העלייה לרגל===
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא.
שורה 17: שורה 18:


היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העליה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא.
היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העליה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא.
===עניין הרגל שבאדם===
===עניין הרגל שבאדם===
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם.
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם.
===עניין הרגל באיברי הנשמה===
===עניין הרגל באיברי הנשמה===
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שב[[נשמה]] מתלבש באיבר המתאים שבגוף - שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר - אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול - שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה - זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] - על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]].
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שב[[נשמה]] מתלבש באיבר המתאים שבגוף - שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר - אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול - שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה - זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] - על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]].
שורה 35: שורה 38:


עיקר עניינו של יונה הנביא היה ללמד ולעורר לתשובה ולחרטה, בעיקר לבני ישראל (הן להקפיד על הדין והן [[לפנים משורת הדין]]), ועניין זה פעל גם כלפי [[אומות העולם]], שגם אליהם נשלחם לעוררם לתשובה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/73&search=%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94+%d7%91%d7%9f+%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99 תורת מנחם].}}..
עיקר עניינו של יונה הנביא היה ללמד ולעורר לתשובה ולחרטה, בעיקר לבני ישראל (הן להקפיד על הדין והן [[לפנים משורת הדין]]), ועניין זה פעל גם כלפי [[אומות העולם]], שגם אליהם נשלחם לעוררם לתשובה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/73&search=%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94+%d7%91%d7%9f+%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99 תורת מנחם].}}..
==ראו גם==
*[[מפטיר יונה]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
11,693

עריכות

תפריט ניווט