11,693
עריכות
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן. | בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם [[מים]] בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן. | ||
===עניין העלייה לרגל=== | ===עניין העלייה לרגל=== | ||
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא. | כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל - בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" - "שלש רגלים תחוג גו'" - היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא. | ||
שורה 17: | שורה 18: | ||
היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העליה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא. | היינו, שרק מי שיכול לעלות לרגל ברגליו - יש לו שייכות לענין העליה לרגל, אבל מי שאינו יכול לעלות ברגליו - אף שביכלתו ללכת באופנים אחרים - אין לו שייכות לזה, כיון שהענין ד"לראות את פני ה'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות", קשור עם רגליים בריאות דוקא. | ||
===עניין הרגל שבאדם=== | ===עניין הרגל שבאדם=== | ||
הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם. | הרבי מבאר, כי ענין ה"רגל" באדם - אין זה אבר הנותן הבנה באדם, ואפילו לא אבר הנותן הרגש באדם (ענין השייך ללב), ואפילו לא אבר המעכל את ה[[מזון]] ומבררו, להבחין מהו פסולת ומהו אוכל וטוב; הרגל - אינו אלא אבר שמוליך את האדם ממקום למקום, ומצד עצמו אין בו שום רצונות וענינים כלל, והוא רק ממלא את הפקודה שמקבל מהמוח והלב, שהם ה"שליטין" באדם. | ||
===עניין הרגל באיברי הנשמה=== | ===עניין הרגל באיברי הנשמה=== | ||
ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שב[[נשמה]] מתלבש באיבר המתאים שבגוף - שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר - אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול - שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה - זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] - על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]]. | ועל פי זה ניתן להבין את ענין ה"רגל" באיברי ה[[נשמה]] - שהרי איברי ה[[גוף]] מכוונים כנגד איברי הנשמה, שגם בה ישנם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכל איבר שב[[נשמה]] מתלבש באיבר המתאים שבגוף - שהוא עניין העבודה שאינה על פי שכל והבנה, וגם אינה על-פי הרגש (אפילו הרגש הטבעי), אלא עבודה של קבלת-עול בלבד, ללא עריבות ו[[תענוג]] כלל, וכיון שקיבל "פקודה" ללכת למקום פלוני, לצאת מהמעמד ומצב שנמצא בו עתה, ולילך למקום אחר - אזי עבודתו היא עבודה של "רגל", שמוליכו ממקום שהיה בו עד עתה, "אסורה מכאן", כדי "להתקרב לשם", כך שעבודה זו היא מצד קבלת-עול - שאין לו בזה לא תענוג ב[[שכל]], לא הרגש ה[[לב]], ואפילו לא רגש טבעי, ואדרבה - זהו אצלו ענין של "עול", דהיינו דבר כבד, שעשייתו היא רק מפני ציווי [[הקב"ה]] - על ידי עצם ה[[נשמה]] שלו, הנקראת ה"ראש" שב[[נשמה]]. | ||
שורה 35: | שורה 38: | ||
עיקר עניינו של יונה הנביא היה ללמד ולעורר לתשובה ולחרטה, בעיקר לבני ישראל (הן להקפיד על הדין והן [[לפנים משורת הדין]]), ועניין זה פעל גם כלפי [[אומות העולם]], שגם אליהם נשלחם לעוררם לתשובה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/73&search=%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94+%d7%91%d7%9f+%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99 תורת מנחם].}}.. | עיקר עניינו של יונה הנביא היה ללמד ולעורר לתשובה ולחרטה, בעיקר לבני ישראל (הן להקפיד על הדין והן [[לפנים משורת הדין]]), ועניין זה פעל גם כלפי [[אומות העולם]], שגם אליהם נשלחם לעוררם לתשובה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/73&search=%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94+%d7%91%d7%9f+%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99 תורת מנחם].}}.. | ||
==ראו גם== | |||
*[[מפטיר יונה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] |
עריכות