27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: '''{{ציטוטון|מנהג ישראל תורה היא}}'''{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, [[אדמו"ר הזקן]] מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.}}, אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...". | המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: '''{{ציטוטון|מנהג ישראל תורה היא}}'''{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, [[אדמו"ר הזקן]] מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.}}, אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...". | ||
בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. [[הרשב"א]] כותב | בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. [[הרשב"א]] כותב{{הערה|[[שו"ת]] הרשב"א ח"א, ט'.</ref>, שמנהג שקיים אפילו אצל זקנים או נשים זקנות, אין לבטלו, כיון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו. ב[[שו"ת]] של [[ר"י חאגיז]]{{הערה|שו"ת הלכות קטנות א', ט'.</ref> ניתן טעם, שודאי לא יתן הקב"ה שמנהג שגוי יתפרסם אצל כל בני עמו, ולכן מנהג שנתפשט, הוא ודאי אמיתי. | ||
בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש. | בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש. |