מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 8 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: '''{{ציטוטון|מנהג ישראל תורה היא}}'''{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, [[אדמו"ר הזקן]] מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.}}, אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: '''{{ציטוטון|מנהג ישראל תורה היא}}'''{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, [[אדמו"ר הזקן]] מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.}}, אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".


בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. [[הרשב"א]] כותב{{הערה|[[שו"ת]] הרשב"א ח"א, ט'.</ref>, שמנהג שקיים אפילו אצל זקנים או נשים זקנות, אין לבטלו, כיון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו. ב[[שו"ת]] של [[ר"י חאגיז]]{{הערה|שו"ת הלכות קטנות א', ט'.</ref> ניתן טעם, שודאי לא יתן הקב"ה שמנהג שגוי יתפרסם אצל כל בני עמו, ולכן מנהג שנתפשט, הוא ודאי אמיתי.
בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. [[הרשב"א]] כותב{{הערה|[[שו"ת]] הרשב"א ח"א, ט'.}}, שמנהג שקיים אפילו אצל זקנים או נשים זקנות, אין לבטלו, כיון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו. ב[[שו"ת]] של [[ר"י חאגיז]]{{הערה|שו"ת הלכות קטנות א', ט'.}} ניתן טעם, שודאי לא יתן הקב"ה שמנהג שגוי יתפרסם אצל כל בני עמו, ולכן מנהג שנתפשט, הוא ודאי אמיתי.


בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.
בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.

תפריט ניווט