ברוך נחשון: הבדלים בין גרסאות בדף

נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חסידות חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]

בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, [[דגים]] ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.  

[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]

כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.