2,973
עריכות
מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף כשהם בחיים לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור [[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]], וטעמו הוא ש[[החי]] נושא את עצמו. ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב. | במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף כשהם בחיים לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור [[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]], וטעמו הוא ש[[החי]] נושא את עצמו. ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[ליקוטי שיחות]] | ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו}}, מבאר הרבי{{הערה|בנוגע למחלוקת חכמים בדין אדם המוציא בשבת בהמה}}, את ההבדל בין סוג ה[[חי]] לסוג ה[[צומח]], על סוג ה[[חי]]. | ||
בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש".''' | בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש".''' | ||
עוד מסביר, שנפש וגוף בערכם זה - לזה הם מהות ומציאות. ולהעיר מזה שהחי נושא את עצמו ואינו מרגיש את עצמו {{הערה|וראה ד"ה יחיינו מיומים תש"א פ ב}}'''. | עוד מסביר, שנפש וגוף בערכם זה - לזה הם מהות ומציאות. ולהעיר מזה שהחי נושא את עצמו ואינו מרגיש את עצמו{{הערה|וראה ד"ה יחיינו מיומים תש"א פ ב}}'''. | ||
==דיני מוקצה== | ==דיני מוקצה== | ||
===כלי שמלאכתו לאיסור=== | ===כלי שמלאכתו לאיסור=== | ||