27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
== כפשוטו או "משל וחידה" == | == כפשוטו או "משל וחידה" == | ||
[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברדלס עם צבי]] | [[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברדלס עם צבי]] | ||
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו). {{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו).{{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | ||
[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. |