27,062
עריכות
וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]] ב[[פאראד]] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"מ]])]] | [[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]] ב[[פאראד]] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"מ]])]] | ||
בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם [[כבש]] ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{ | בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם [[כבש]] ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו ו.}}. | ||
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, [[משל]] וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, [[משל]] וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== כפשוטו או "משל וחידה" == | == כפשוטו או "משל וחידה" == | ||
[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברדלס עם צבי]] | [[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברדלס עם צבי]] | ||
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו). {{ | בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו). {{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | ||
[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{ | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | ||
אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' ע"מ להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ. | אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' ע"מ להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ. | ||