שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
-
(←תרכ"ו: +) |
(-) |
||
שורה 234: | שורה 234: | ||
* [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1944%2F07%2F14&id=Ar00602&sk=6F7BA010 קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאוויטש] [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HZH/1944/07/14&page=6#panel=document קישור נוסף לאותו עמוד] הצופה, 14 ביולי 1944: "עם פטירתו של רבי מנחם מנדל חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו"רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח). '''אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר..''' מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. '''בתרמ"ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה'''" - יש שם עוד פנינים. תוכל לראות שם בפנים | * [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1944%2F07%2F14&id=Ar00602&sk=6F7BA010 קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאוויטש] [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HZH/1944/07/14&page=6#panel=document קישור נוסף לאותו עמוד] הצופה, 14 ביולי 1944: "עם פטירתו של רבי מנחם מנדל חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו"רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח). '''אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר..''' מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. '''בתרמ"ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה'''" - יש שם עוד פנינים. תוכל לראות שם בפנים | ||
* חיים צ'רנוביץ, תשי"ד, ([https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 חיים טשרנוביץ]), פרקי חיים עמוד 105 תשי"ד ניו יורק: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, '''ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו"'''. אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט." | * חיים צ'רנוביץ, תשי"ד, ([https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 חיים טשרנוביץ]), פרקי חיים עמוד 105 תשי"ד ניו יורק: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, '''ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו"'''. אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט." | ||
* אפילו החוקרים | * אפילו החוקרים שיצאו נגד הרבי וחבד בספר כתבו (עמוד 35 ובהערה 25 בעמוד 300 בפרק 1) מנחם פרידמן והילמן: "משנפטר התמודדו בניו על כתר האדמורו"ת... '''בנו שמואל המשיך להנהיג את החצר שבלובביץ''' תוך כדי מתח בינו לבין אחיו. במשך השנים ומסיבות אלה ואחרות נעלמו ה"חצרות" המקבילות..'''" | ||
* שלמה יוסף זוין - "קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין", הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס"ז. אפשר לראות במאמר שהיה חסיד של הרציצע-קאפוסט והבברויסקער-קאפוסט ואחר כך עבר לליובאוויטש | * שלמה יוסף זוין - "קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין", הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס"ז. אפשר לראות במאמר שהיה חסיד של הרציצע-קאפוסט והבברויסקער-קאפוסט ואחר כך עבר לליובאוויטש | ||