2,784
עריכות
משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''מראי מקומות''' (או '''מראה מקומות'''. בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים או המקומות בהם הדברים נידונים בספרות התורנית שקדמה לספר, והפניה לספרים נוספים בהם ישנה הרחבה בנושא. | '''מראי מקומות''' (או '''מראה מקומות'''. בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים או המקומות בהם הדברים נידונים בספרות התורנית שקדמה לספר, והפניה לספרים נוספים בהם ישנה הרחבה בנושא. | ||
בדרך כלל | בדרך כלל מופיעים מראי המקומות בתחתית העמוד, ומציינים את הספר והעמוד או הפרק והפסוק. | ||
==הצורך במקורות== | ==הצורך במקורות== | ||
ה[[תורה]] | ה[[תורה]] הינה "ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים"{{הערה|[[ספר איוב]] יא,ט}}, ולכן כאשר כותבים עניין בשם ספר בתורה, יש צורך לציין את מקור הדברים, על מנת לחסוך את החיפוש אחר המקור במקרה שיהיה צורך בכך, ולפנות את הזמן להשקעה בלימוד התוכן עצמו{{הערה|על ספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] אמר הרבי: "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.}}. כאשר הדברים מופיעים בדפוס, צריך גם לציין את המקום המדוייק. לפני הפרסום, כדאי לעיין קודם בספר על מנת לוודא שהדברים אכן כתובים בו{{הערה|ראו שיחת כ"א מנחם אב תשד"מ.}}. | ||
בנוסף לכך, מטרת ציוני המקורות היא כדי לעזור ללומד, כי על ידי עיון במקורות יוכל להרחיב את ידיעתו והבנתו מתוך המקורות עצמם, בהם לעיתים מבוארים הדברים יותר בהרחבה. | |||
[[הרבי]] מבאר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[אהרן מרגליות]], מופיע ב[[לקוטי שיחות]] חלק לד עמוד 240.}}. | |||
==הזכרה בשם אומרו== | |||
אחד מקניני ה[[תורה]] הוא הבאת דבר בשם אומרו. [[חז"ל]] אף מסבירים את החשיבות בדבר, ש{{ציטוטון|כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר{{הערה|[[מגילת אסתר]] ב, כג}}: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי}}{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ו משנה ו. [[מסכת מגילה|מגילה]] טו, סוף עמוד א.}}. | |||
הרבי מבאר שאדה"ז התעצם עם תורת רבותיו והכל יודעים שלך היא{{הערה|שם=לקוש|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/13/2/index.htm#_ftn_1414 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 180 ואילך].}}{{הערה|שם=תשלח}}, וכך אמר על תורתו ביחס לתורת אביו ר' לוי יצחק{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ט.}}. | |||
{{להשלים}} | |||
==בחיבורי גדולי ישראל== | ==בחיבורי גדולי ישראל== | ||
רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]]{{הערה|במהדורות המצויות כיום הוסיפו המוציאים לאור עוד מראי מקומות, חלקם צוינו בסוגריים.}}. | רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]]{{הערה|במהדורות המצויות כיום הוסיפו המוציאים לאור עוד מראי מקומות, חלקם צוינו בסוגריים.}}. | ||
| שורה 60: | שורה 35: | ||
==ב[[דור השביעי]]== | ==ב[[דור השביעי]]== | ||
[[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|טקסט תיאור]] | [[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|טקסט תיאור]] | ||
אחד ממאפייניה הבולטים של [[שיטת הלימוד של הרבי|תורת הרבי]] הוא ציון המקורות בצורה מפורטת לכל עניין, ובתמצות רב. בנוסף לכך הרבי אף עורך בקצרנות השוואה בין המקורות השונים, ולעיתים אף מרחיב ודן בדברי המקורות באריכות. | |||
עם [[כ"ח סיוון תש"א|בוא הרבי לארצות הברית]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תש"א]] מונה הרבי על ידי [[הרבי הריי"צ]] להנהלת [[קה"ת]] ו[[מערכת אוצר החסידים]], ובהוראת הרבי הריי"צ כתב הרבי מראי מקומות לספרי חותנו ומאמריו{{מקור|שלשלת היחס, להוסיף ציון לפתח דבר שהרבי מציין בפקודת מו"ח}} כמו כן לכל הספרים שהוציא הרבי לאור בעצמו בתקופה זו כתב מראי מקומות. | |||
הרבי עודד מחברי ספרים ומהדירים להרבות במראי מקומות מפורטים בספריהם. הרבי אומר שיש למצוא מקור בנגלה לכל עניין בחסידות, ולציין לכל מאמר בשם אומרו | |||
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9398.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8#_ftn_97 מכתב הוטנר] | [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9398.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8#_ftn_97 מכתב הוטנר] | ||
| שורה 83: | שורה 63: | ||
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11881&CategoryID=2006 | http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11881&CategoryID=2006 | ||
בשנת תשל"ט | בשנת [[תשל"ט]] כתב הרבי לעורכי הספר [[חידושים וביאורים בש"ס]] לגבי ההערות בשולי השיחות{{הערה|מענה הרבי הודפס בתחילת כרך א.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=כשמצוין המקור לספרים ובפרט לספרי כינוס דכמה-וכמה מחברים (כשדי-חמד וכיו"ב) - מובן ש(ברוב הפעמים) אין מפורטים בההערה המקורות שהובאו בספרים אלה ולכן גם לא צויין ופורט הכסף-משנה שהעירו עליו, כיוון שהובא בהחתם-סופר ושקו"ט בו ובארוכה בשדי-חמד בהמשך דבריו שהובאו בההערה.}} | |||
==מאפיינים== | |||
ציון מראי המקומות נעשה בצורה תמציתית, ועל כן עליו להעשות בצורה המדויקת ביותר שתפנה את האדם למיקום המדיוק בו הובאו הדברים. כאשר מדובר בתחילת הספר, המאמר או המסכת, או בסוף - נוהג [[הרבי]] לציין בדרך הזו (לדוגמא: סוף מסכת תענית), ולא כפי שמקובל בדרך כלל, מפני החביבות שבדבר. | |||
ברוב הספרות התורנית מראי המקומות נדפסו בתוך שטף הדברים, אולם היו אחדים שציינו את דבריהם בשולי העמוד (לדוגמה: [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]]). בתחילה רק ב[[מוגה|תורתו המוגהת]] של הרבי נדפסו המראי מקומות בשולי הגליון, עד שבשנת [[תשד"מ]] הבינו שרצון הרבי הוא שכל מראי המקומות יהיו בשוליים. | |||
כאשר יש הערות ספורות, וכן היה נהוג בעבר, יש המציינים באמצעות כוכביות וכדומה. כיום נהוג בדרך כלל לציין באמצעות ספרות (1,2,3 וכן הלאה) או באמצעות [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | |||
===ספרי היסוד=== | |||
*'''[[תנ"ך]]''' - את המקורות בתורה, יש המציינים על פי ספר פרק, פסוק (דברים לב, א או חומש דברים פרק לב, פסוק א). בתורת הרבי מצוינים הם על פי הפרשיות - פרשה פרק, פסוק (האזינו לב, א). במידה וזוהי דרשה לפרשה מסוימת, יהיה כתוב "פרשתנו" במקום שמה. | |||
:בנביאים וכתובים, מציינים על פי ספר פרק, פסוק (כנ"ל). במידה וזהו ספר בעל שני חלקים, יש המצרפים את שם הספר וחלקו באמצעות מקף (שמואל-א). בתורת הרבי, כאשר מצוין ל[[ספר שופטים]], מכיוון שזהו גם שמה של פרשה, כתוב "ס' שופטים". | |||
*'''[[משנה]]''' - כאשר מציינים למשנה, בדרך כלל כאשר אין עליה גמרא (או שיש דיוק בנוסח המשנה שנדפסה במשניות) מציינים על פי מסכת פרק, משנה (פאה פרק א, משנה ב). | |||
*'''[[תלמוד בבלי]]''' - כאשר מציינים לגמרא, עושים זאת על פי מסכת דף, עמוד ([[ברכות]] ג, א או דף ג, עמוד א). הסיבה שניתן לציין בצורה כזו היא, מכיוון שכל המדפיסים נמשכו אחרי חלוקת הדפים שעשה המדפיס הנוצרי דניאל בומברג בונציה בשנים ר"פ-רפ"ג. | |||
*'''[[תלמוד ירושלמי]]''' - מכיוון שבירושלמי אין חלוקה אחידה לדפים בדפוסים השונים, נהוג לציין על פי מסכת פרק, הלכה (מקביל למשנה), תוך הדגשה שמדובר בירושלמי (ירושלמי פאה פרק א, הלכה ב). | |||
===ספרי המפרשים=== | |||
כאשר מציינים לספרים שנכתבו כפירוש לספרי ה[[תנ"ך]] וספרי ה[[תלמוד]], כותבים את שם המפרש ומפנים אל הספר המקורי לפי דרך ההפניה אליו. אך אם מדובר ב{{מונחון|"דיבור המתחיל"|פיסקה בתוך הפירוש העוסקת במילים מסויימות}} ספציפי בתוך הפירוש, נוהגים לציין גם אותו. לדוגמא: "רש"י לסנהדרין צח, ב דיבור המתחיל "אי מן חייא". אם מצויין הספר ולאחריו שם המפרש, לדוגמא: "שמואל-א' ג, כז ובמצודות שם" - הכוונה היא לציין הן לספר המקורי והן לפירוש. | |||
===הספרות ההלכתית=== | |||
*'''[[הרי"ף]]''' - בחיבורו של הרי"ף ונושאי כליו נהוג לציין על פי דפי הרי"ף, כפי שנדפסו במשך השנים (ברכות ג, ב בדפי הרי"ף). בתורת הרבי יש פעמים שכאשר מצוין לנושאי הכלים, מצוין על פי סוגיית הגמרא עליה מדובר. | |||
*'''[[משנה תורה]]''' - בחיבור היד החזקה ל[[הרמב"ם]] ובנושאי הכלים מצוין להלכות פרק, הלכה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב, הלכה א או ב, א). | |||
*'''[[ארבעה טורים|טור]]''' - כאשר מצוין לטור, מציינים על פי הסימנים. ב[[בית יוסף]] - על פי הדיבור המתחיל. בשנים האחרונות יש המציינים על פי חלוקת ההלכות של ה[[שלחן ערוך]] (כפי שנערך בטור "שירת דבורה"). ובשאר נושאי הכלים - על פי ציוניהם. | |||
*'''[[שלחן ערוך]]''' - בחיבורו המרכזי של [[רבי יוסף קארו]], נהוג לציין לחלק ויש שגם/או להלכות סימן, סעיף (שלחן ערוך אורח חיים או/וגם הלכות השכמת הבוקר, סימן א, סעיף ב). כאשר מציינים להגהות [[הרמ"א]], מציינים כנ"ל ויש המוסיפים "בהגהה". שאר נושאי הכלים מצוינים על פי סימן, סעיף קטן (מגן אברהם סימן א, סעיף קטן ב). | |||
*'''[[שאלות ותשובות]]''' - בספרות השו"ת מציינים על פי שם הספר חלק (אם יש כמה) סימן, ואם יש גם סעיף (לדוגמה: שו"ת [[הרשב"א]] חלק ג סימן תיח, או [[שו"ת צמח צדק]] חלק אורח חיים סימן ד). | |||
===תורת החסידות=== | |||
כאשר מציינים ב[[תורת החסידות]] ל[[מאמר]] מסויים, הציון נעשה בדרך כלל לפי שמו ותאריך אמירתו. לעיתים אף מציינים את המקום בו נאמר המאמר (לדוגמה: דיבור המתחיל [[וידעת מוסקבא]] [[תרנ"ז]]). ציון באופן הזה הוא כאשר הנושא אליו מפנים מבואר לאורך כל המאמר, וכאשר מדובר בפרק מסויים מתוך המאמר, מצויין גם הסעיף. אך בדרך כלל ההפניה היא לפי הספר והעמוד בו נדפס המאמר. כאשר מדובר בהוצאה חדשה של הספר מציינים זאת בסוגריים (לדוגמא: אור התורה מגילת אסתר (קה"ת, תש"נ) עמוד קב). | |||
יוצאים מן הכלל: | |||
*'''[[ספר התניא]]''' - אליו נהוג לציין לפי החלק בתוך הספר והפרק. לעיתים [[הרבי]] מציין אליו לפי העמוד. | |||
*'''[[לקוטי תורה]]''' ו'''[[תורה אור]]''' - ספרים אלו הודפסו במתכונת של 2 עמודות בעמוד אחד, אך כל אחת מהן נחשבת לעמוד. לכן מציינים לדף, ובתוך כל דף ארבעה עמודים (לדוגמא: לקוטי תורה דברים לב, ג). | |||
*'''[[אור התורה]]''' - הסדרה מחולקת לפי פרשיות התורה והמועדים, ולכן מיספור העמודים של הכרכים על ספר מסויים הוא כספר אחד (לדוגמא: אור התורה ויקרא מתחיל בעמוד תשכא). | |||
*'''[[לוח היום יום]]''' - בשנים הראשונות הרבי היה מציין לפי העמודים, אך בשנים האחרונות הרבי מציין לספר לפי תאריך הפתגמים שבספר{{הערה|כנראה בשל ההוצאות השונות שנוספו במשך השנים.}}. | |||
*'''[[לקוטי שיחות]]''' - מיספור העמודים בחלקים א-ב וחלקים ג-ד הוא כספר אחד. | |||
*[[מאמרי הרבי]] - כיון שמאמרי הרבי מופיעים בכמה סדרות, נהוג בדרך כלל לציין למאמר לפי התאריך. אך במאמרים מוגהים מציינים בדרך כלל לפי מספור העמודים ב[[ספר המאמרים מלוקט]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||