תהלים צ"א: הבדלים בין גרסאות בדף

|כותרת=תהלים צב{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת

א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:{{ש}} ב אֹמַר לַ-ה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ:{{ש}} ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:{{ש}} ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:{{ש}} ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:{{ש}} ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:{{ש}} ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:{{ש}} ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:{{ש}} ט כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:{{ש}} י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:{{ש}} יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:{{ש}} יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:{{ש}} יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:{{ש}} יד כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:{{ש}} טו יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:{{ש}} טז אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

'''"יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן"''' הוא מזמור צ"א הפרק ה-[[גימטריא|91]] ב[[ספר התהילים]]. הוא נאמר פעמים רבות, ויש בו סגולה לשמירה מן המזיקים. מזמור זה מכונה גם "שיר של פגעים" על שמירתו מפגעים רעים.

ויש מפרשים{{הערה|תנחומא [[כי תשא]]}}, שמשה אמר אותו כשעלה ל[[הר סיני]] (כש"ישב בסתר עליון") כדי להשמר מהמזיקים.

מזמור זה גם אמרו{{הערה|סנהדרין קג א}}, [[דוד המלך|דוד המלך]] ובת שבע, כשברכו את [[שלמה המלך]] ביום המלכתו.

*ב[[מוצאי שבת]], ב[[תפילת ערבית]] לפני [[עלינו לשבח]], אומרים את כל מזמור זה לשמירה בכל השבוע{{מקור|}}

==ב[[חסידות חב"ד]]==

בשנת [[תשנ"ג]] היה זה פרק התהילים שהרבי אמר (לפי מספר שנותיו) החל מ[[י"א ניסן]], לרגל זה הולחן הניגון [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי".

{{מזמורי ספר התהילים}}

[[קטגוריה:תהילים|צא]]