16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}} | ||
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי | החידושים בנוסח האר"יזל היו: | ||
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר. | |||
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר. | * ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר. | ||
* האר"י אמר [[ | * האר"י אמר [[וידוי]] ו[[מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו. | ||
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים | * האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי. | ||
* האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]]. | * האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]]. | ||