נוסח האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13 באוגוסט 2020
שורה 7: שורה 7:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}}


החידושים בנוסח האר"יזל היו:
החידושים בנוסח האריז"ל היו:
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.

תפריט ניווט