תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:


'''תפילה''' היא עבודה שבלב, שהיא הכוונה במחשבה ב[[רעותא דליבא]]. כמאמר רז"ל '''תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה.'''
ה'''תפילה''' נקראת עבודה שב[[לב]], שהיא הכוונה ב[[מחשבה]] וב[[רעותא דליבא]] בשעת התפילה. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה '''תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה.'''


ידוע שיש ג' לבושים מחשבה ודבור ומעשה, שזהו מה שאמרו רז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה - דיבור, ועל העבודה - מחשבה, ועל גמילות חסדים - מעשה.
ידוע שיש ג' לבושים [[מחשבה]], [[דבור]], ו[[מעשה]], שעל שלושה לבושים אלו אמרו רבותינו זכרונם לברכה ש"על שלשה דברים העולם עומד על ה[[תורה]] - [[דיבור]], על ה[[עבודה]] - [[מחשבה]], ועל [[גמילות חסדים]] - [[מעשה]]".


כאמור, עבודה היא [[קרבנות]], שעיקר העבודה היא בבחינת מחשבה, ולכך אם חושב הכהן לאכול חוץ לזמנו או חוץ למקומו הוא פגול.
כאמור, במילה [[עבודה]] הכוונה היא לעבודת ה[[קרבנות]], וב[[קורבנות]] עיקר העבודה היא ב[[מחשבה]], ולכך אם חושב הכהן לאכול את הקרבן הנקרב חוץ לזמנו או חוץ למקומו הקרבן נחשב כפיגול ונפסל.


לכן, גם עתה שתפילה כנגד תמידין תקנו, עיקר התפילה היא בחינת מח, וכמו שאמרו רז"ל אם כיוון לבו יצא - כוונת הלב דוקא, וכן אמרו תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה.  
ולכן, גם עתה, שהתפילה היא כנגד קורבנות ה[[תמיד]] שהיו מקריבין ב[[בית המקדש]], הרי עיקר התפילה היא בחינת [[מוחין]], [[מחשבה]], וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אם כיוון לבו יצא - כוונת הלב דוקא, וכן אמרו תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה".  


והביאור בכך: תפילה היא בחינת התקשרות לאלקות, ועיקר ההתקשרות הוא בבחינת מחשבה, כי מעשה יכול אדם לעשות בלי התקשרות כלל וכן בדבור אינו צריך להיות מקושר כל כך, מה שאין כו המחשבה היא בחינת התקשרות עצמית, לפי שמחשבה הוא בחינת לבוש הפנימי, ועל כן עיקר התפילה היא הכוונה, והדיבור הוא רק - לעורר הכוונה, אבל העיקר הוא הכוונה. רק שהקילו חכמים ואמרו שדי בפרשה ראשונה דק"ש וברכה ראשונה דתפילה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/1/4/33&search=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94 תורת שמואל]}}
והביאור בכך: בתפילה, היהודי - באשר הוא נמצא - מתקשר לאלקות, וההתקשרות בעיקר נמצאת בבחינת המחשבה של האדם, כי מעשה יכול אדם לעשות בלי להתקשר ולהתחבר כלל עם הנעשה, וכן בדבור יכול לדבר הרבה דיבורים אבל לא להיות מקושר בהם, בשונה מכך, המחשבה, היא נחשבת כהתקשרות עצמית בינו לבין מחשבתו, היות שמחשבה הוא בחינת לבוש הפנימי, ועל כן עיקר התפילה היא הכוונה, והדיבור הוא רק - לעורר הכוונה, אבל העיקר הוא הכוונה. רק שהקילו חכמים ואמרו שדי בפרשה ראשונה דק"ש וברכה ראשונה דתפילה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/1/4/33&search=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94 תורת שמואל]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

תפריט ניווט