חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''חיים שניאור זלמן שניאורסון''' היה בנו השלישי של [[הצמח צדק]]. בשנת [[תרכ"ו]] כ[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|הייתה מחלוקת]] מי ימלא את מקום [[הצמח צדק]] בנשיאות נסע הרב חיים שניאור זלמן [[ליאדי]] וייסד את הענף החסידי [[חב"ד ליאדי]].
האדמו"ר רבי '''חיים שניאור זלמן שניאורסון''' ([[תקע"ד]] - [[ד' בטבת]] [[תר"מ]]) היה בנו השלישי של [[הצמח צדק]]. בשנת [[תרכ"ו]] כש[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפתחה מחלוקת]] כביכול, מי ימלא את מקום [[הצמח צדק]] בנשיאות חסידות חב"ד, נסע הרב חיים שניאור זלמן לעיר [[ליאדי]], התגורר שם כשנה, עד שביקשוהו חסידי העיירה שיהיה להם לאדמו"רם. כך התייסדה שם חסידות [[חב"ד ליאדי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו{{הערה|1=במהדורה הראשונה של תהלים [[יהל אור]] ([[פולטובה]] [[תרע"ח]]) שנדפסה על ידי הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]] חסידי חב"ד-ליאדי. מובא בהקדמה הסיפור: "פעם אחת חלה [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|בן השלישי]] של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך [[תהלים]] והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".}}). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי.


לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).
לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).


ב[[ד' טבת תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]].
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נסתלק, ומנוחתו כבוד ב[[ליאדי]].


בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מצוין כי נולד בשנה הראשונה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו. הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה, כמו אדמו"ר הזקן, הוא נפטר בן ס"ו שנה כמו [[אדמו"ר הזקן]] והפטירה הייתה בחודש [[טבת]] כמו אדמו"ר הזקן.
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - [[אדמו"ר הזקן]], ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו [[אדמו"ר הזקן]], וגם תאריך הפטירה היה בחודש [[טבת]] - כמו אדמו"ר הזקן.


לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]].
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר ל[[ורשה]] שב[[פולין]] ושם נפטר בשנת [[תרס"ה]]. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].
*בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].
*ביתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים.
*בתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים.
*חתנו, רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]].
*בתו, מרת ראדא<ref>מסמכי אנ"ל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב).</ref> אשת בזוו"ר ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]], בן אחיו רבי [[יעקב שניאורסון]]. ובזוו"ש רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]].
 
==ראו גם==
*[[מכתב לרבי (ניגון)]]
 
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}}
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
שורה 24: שורה 28:
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
30,789

עריכות

תפריט ניווט