8,754
עריכות
רבי יעקב בן משה מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (חב"דניק העביר את הדף יעקב בן משה מולין לשם רבי יעקב בן משה מולין) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספר מהריל.png|200px| | [[קובץ:ספר מהריל.png|200px|ממוזער|שמאל|שער ספרו, אחת מהמהדורות הרבות]] | ||
רבי '''יעקב הלוי בן משה מולין''' ('''המהרי"ל'''. נקרא גם '''מהר"י סגל'''; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - [[כ"ב אלול]] ה'קפ"ז) היה רבה של [[מגנצא]] ו[[ראש ישיבה]] בה, פוסק מפורסם בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[אשכנז]] שרבים מפסקי ה[[הלכה]] וה[[מנהגים]] ביהדות [[אשכנז]] מיוסדים עליו. | רבי '''יעקב הלוי בן משה מולין''' ('''המהרי"ל'''. נקרא גם '''מהר"י סגל'''; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - [[כ"ב אלול]] ה'קפ"ז) היה רבה של [[מגנצא]] ו[[ראש ישיבה]] בה, פוסק מפורסם בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[אשכנז]] שרבים מפסקי ה[[הלכה]] וה[[מנהגים]] ביהדות [[אשכנז]] מיוסדים עליו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה". | רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה". | ||
נפטר ב[[כ" | נפטר ב[[כ"ב באלול]] קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר ב[[וורמייזא]]. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[ | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו במנהגו של המהרי"ל{{הערה|ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). [[לקוטי שיחות]] חלק ג ע' 953}}. כמו כן [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן במנהגיו בספר [[שו"ת צמח צדק|שאלות ותשובות]] שלו. | ||
ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנוביץ']] כותב ב[[שארית יהודה (ספר)|תשובתו]] בדיני [[ספר תורה]] - בשם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי [[יוסף קולון|מהרי"ק]] עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה {{מונחון|מכ"ת|מכבוד תורתו}} לא נתבררו ולא נתלבנו. . ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון {{מונחון|אחמו"ר|אחי מורי}} זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק}}{{הערה|1=[[שארית יהודה]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/15.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 יורה דעה סימן טו].}} | ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנוביץ']] כותב ב[[שארית יהודה (ספר)|תשובתו]] בדיני [[ספר תורה]] - בשם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי [[יוסף קולון|מהרי"ק]] עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה {{מונחון|מכ"ת|מכבוד תורתו}} לא נתבררו ולא נתלבנו.. ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון {{מונחון|אחמו"ר|אחי מורי}}{{הערה|ר"ת '''אחי מורי ורבי'''}}. | ||
זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק}}{{הערה|1=[[שארית יהודה]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/15.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 יורה דעה סימן טו].}} | |||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | ||
{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף | {{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מילה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה..}} | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו{{הערה|הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".}} בנוגע | כמו כן מביא הרבי את שיטתו{{הערה|הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".}} בנוגע ל[[רפואה|רפואות]] שב[[ש"ס]] - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט], נדפס גם ב[[לקוטי שיחות]] חלק לא עמוד 268.}}. | ||
הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}} מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}} מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
*שו"ת מהרי"ל. | *שו"ת מהרי"ל. | ||
*מנהגי מהרי"ל. | *מנהגי מהרי"ל. | ||
{{פסקה חסרה}} | |||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||