11,343
עריכות
התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סדרי | '''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה<ref>[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה<ref>[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די | כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | ||
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | [[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש. | מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש. | ||
==סדר | ==סדר התפילה ב-770== | ||
סדר | סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה. | ||
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת|שבתות]] ומהם ב[[חג|חגים]] וב[[ימים נוראים]]. | במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת|שבתות]] ומהם ב[[חג|חגים]] וב[[ימים נוראים]]. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770{{מקור}}}}. | ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770{{מקור}}}}. | ||
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, | להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | ||
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא | החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>. | ||
==השתתפות הרבי בתפלות== | ==השתתפות הרבי בתפלות== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
==מנהג 770== | ==מנהג 770== | ||
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי | בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים, ואף במכתב{{הערה|שם=זווין}} קרא להנהגה זו '''"נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו'''" והוסיף ש'''"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר"''': | ||
כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג ב[[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד: | כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג ב[[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד: | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
==תפלה בימי חול== | ==תפלה בימי חול== | ||
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער| | [[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפילת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]] | ||
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | [[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | ||
*תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | *תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | ||
:בתחילת | :בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים". | ||
:לאחר | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
:לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | :לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | ||
:בסיום | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה. | ||
* | *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | ||
:בסיום | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
* | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30. | ||
== | ==תפילת שבת== | ||
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו | ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ||
===קבלת שבת=== | ===קבלת שבת=== | ||
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה. | קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה. | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי. | כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי. | ||
ביציאה | ביציאה מתפילת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת. | ||
===שחרית ומוסף=== | ===שחרית ומוסף=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | |||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום. | אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום. | ||
=== | ===תפילת המנחה=== | ||
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]]. | |||
בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי | בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפילה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה. | ||
לאחר | לאחר התפילה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית. | ||
===[[שליח ציבור|בעלי | ===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]=== | ||
*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת | *הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת | ||
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר | *הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו" | *הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>. | ||
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | ||
*הרב לוי גאייר | *הרב לוי גאייר | ||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
==בימים נוראים== | ==בימים נוראים== | ||
בהנהגת הרבי, כל | בהנהגת הרבי, כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת. | ||
קודם | קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות. | ||
===בעלי | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] | *הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות | *הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות | ||
:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך | :ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפילה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. | *הרב [[יעקב הרצוג]]. | ||
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר | מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור. | ||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך. | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך. | ||
==בשמני עצרת שמחת תורה== | ==בשמני עצרת שמחת תורה== | ||
בליל [[שמיני עצרת]] אחר | בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]]. | ||
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]]. | סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]]. | ||
| שורה 165: | שורה 165: | ||
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]". | *כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]". | ||
===בעלי | ===בעלי תפילה=== | ||
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט | *הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט | ||
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה | *הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה | ||
| שורה 171: | שורה 171: | ||
==קריאת התורה== | ==קריאת התורה== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}} | ||
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ ספר תורה של הרבי]]. ועוד. | בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד. | ||
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת== | ==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת== | ||