התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

התפלה בחסידות חב"ד בכלל ובמרכז חב"ד 770 הינה חוט השדרה<ref>לקוטי תורה לציין הממ</ref> של עבודת ה'.

כשנכנס כ"ק אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת ואמר: יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (יהי רצון שהתפלות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג){{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך להיות מקום לתפלה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד.

[[770]] הוא בית הכנסת של [[הרבי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן הגלות{{הערה|”[[התמים]]” חלק ב’ עמ’ קכו.}}.

בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו’ מרחשון תשמ”ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל<ref>הגמרא בראש השנה דף ט"ז עמוד ב', כותבת שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל, הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח<ref>[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm|אגרת דש]]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.