8,830
עריכות
ונתנה תוקף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (49 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק]] | |||
פיוט '''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], קודם [[אמירת קדושה|קדושת כתר]]. ב[[ארון קודש]] פתוח. נחשב כאחד הפיוטים החשובים ביותר. מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים. | |||
הפיוט מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין, ראש השנה ויום כיפור - את החיל והרעדה, את המשפט, ואת הדרך לבטל את רוע הגזרה. | |||
הפיוט | ==מקור הפיוט== | ||
[[קובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]] | |||
בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור הידוע המופיע בספר [[אור זרוע]] על רבי אמנון ממגנצא (כדלהלן). אך חוקרי הפיוטים, גם מבין היראים, טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנצא, משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [https://col.org.il/news/85568 כאן].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]] או אצל רבי יניי (ינאי){{הערה|רבי יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה בימי התנאים או המוראים והוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, ונמנה בידי רס"ג, כמו גם אצל רבנו גרשום בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו.}}. | |||
יש שכתבו, שבאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים. ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון. | |||
תוכנו של חלק מהפיוט נזכר במאמרי חז"ל, בגמרא מסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב}}. | |||
==מילות הפיוט== | |||
{{ציטוט|תוכן= | |||
וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא | |||
נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ | |||
וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. | |||
אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד | |||
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת | |||
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ | |||
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, | |||
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹּאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין | |||
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן | |||
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ כֵּן תַּעֲבִיר | |||
וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶךָ | |||
וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיּוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן | |||
כַּמָּה יַעֲבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן | |||
מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת | |||
מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ | |||
מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה | |||
מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף | |||
מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי | |||
מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ | |||
מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה, | |||
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ | |||
מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר | |||
מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם | |||
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה | |||
}} | |||
==על הפיוט== | ==על הפיוט== | ||
על הפיוט מפורסם מעשה מרטיט (אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט). ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון, כותב הסיפור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14580#p=128&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור זרוע הלכות ראש השנה סימן רעו].}}: | |||
ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו. | |||
כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח. | |||
רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון. הוא עונה בייסורים איומים, ואנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח. היה זה בסמוך ל[[ראש השנה]], ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו ל[[בית הכנסת]]. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף"; משסיים אותו נפטר. | |||
ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ||
==אצל [[הרבי]]== | |||
==אצל הרבי== | |||
===אמיתות הסיפור=== | ===אמיתות הסיפור=== | ||
ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות". | |||
אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק | אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק בסיפור עצמו. | ||
===ביאורים בפיוט=== | ===ביאורים בפיוט=== | ||
====כשאבא קורא==== | |||
בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר: | |||
כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]". | |||
כיצד אפשר לומר דברים כאלו | |||
לבני-ישראל הוענק התוקף שיוכלו לפעול שמכל העניינים – גם אותם הבלתי-רצויים שנזכרו בתפילת "נתנה תוקף" – תהיה תוצאה אחת ויחידה, אותה ממשיכים מיד אחרי שמסיימים תפילה האמורה – "כתר יתנו לך"... | לבני-ישראל הוענק התוקף שיוכלו לפעול שמכל העניינים – גם אותם הבלתי-רצויים שנזכרו בתפילת "נתנה תוקף" – תהיה תוצאה אחת ויחידה, אותה ממשיכים מיד אחרי שמסיימים תפילה האמורה – "כתר יתנו לך"... | ||
| שורה 35: | שורה 94: | ||
כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | ||
== | ====תשובה תפילה וצדקה==== | ||
הרבי מבאר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ואילך}} את קושיית המרש"א{{הערה|בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.}} בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפילה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",. | |||
וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי. | |||
====דירה בתחתונים==== | |||
עוד ביאר הרבי{{הערה|בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) }} שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'. | |||
שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים. | |||
מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם{{הערה|1=וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4}}. | |||
===מנהגי הרבי=== | |||
הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf מדריך תשרי - מכון הלכה חב"ד]}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
האם ה"ונתנה תוקף" חובר | * [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר על ידי רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}} | ||
https://col.org.il/news/ | * [https://col.org.il/news/113268 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד], מותאם ל[[ניגון מפולטובה]] {{COL}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפילה ב-770]] {{אינפו}} | |||
* גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/ | |||
{{ראש השנה}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פיוטים]] | |||
[[קטגוריה:ראש השנה]] | |||