תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 798 בתים ,  14 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{קהילת חב"ד|
|שם=תל אביב - יפו
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=חלק משלוחי הרבי לתל אביב
|עיר=תל אביב - יפו
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שלמה הלפרן]]
|משפיע הקהילה= הרב [שלום בער בוטמן]]
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, מכללת פנימיות לבנות
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]
הרב [[יוסף גינזבורג]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=-כ200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: אישים בתל אביב]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: מוסדות וארגונים בתל אביב]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
}}
'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]


==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
שורה 47: שורה 66:
לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב [[נחלת בנימין]] היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש בדור השביעי.
לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב [[נחלת בנימין]] היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש בדור השביעי.


לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.
לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.


==התייסדות==
==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה.
 
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].
 
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].


בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.


== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
11,616

עריכות

תפריט ניווט