37,403
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|ציור עתיק הממחיש את לקיחת הקרבן פסח לצלייה]] | [[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|ציור עתיק הממחיש את לקיחת הקרבן פסח לצלייה]] | ||
[[תמונה:עלייה לרגל.jpg|left|thumb|300px|ישראל עולים לירושלים עם כבשים לקרבן הפסח]] | [[תמונה:עלייה לרגל.jpg|left|thumb|300px|ישראל עולים לירושלים עם כבשים לקרבן הפסח]] | ||
'''קרבן פסח''', הוא [[ | '''קרבן פסח''', הוא [[קרבן]] המוגדר כקדשים קלים, ולכן שחיטתו בכל מקום ב[[עזרה]]. אך בשונה משאר הקדשים קלים, הפסח נאכל רק בתנאים הבאים: בלילה, עד חצות, למי שנתמנה עליו קודם שחיטתו והשתתף בדמיו, ולמי שאינו ערל. | ||
אופן אכילתו, הוא "צלי", כשהוא נצלה ראשו וכרעיו כאחד. | אופן אכילתו, הוא "צלי", כשהוא נצלה ראשו וכרעיו כאחד. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל". | ||
הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את [[הר הבית]] וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא ב[[אהבת ישראל]] העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי | הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את [[הר הבית]] וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא ב[[אהבת ישראל]] העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי כבר מאז 'היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו". | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
שורה 50: | שורה 51: | ||
*[[פסח שני והקהל]] | *[[פסח שני והקהל]] | ||
*[[פסח]] | *[[פסח]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1366 מאמר בחב"ד אינפו] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1366 מאמר בחב"ד אינפו] | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]][[קטגוריה:פסח]] | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | |||
[[קטגוריה:פסח]] |