37,403
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מנהג זה בהוראתו המפורשת של [[הרבי]]. | מנהג זה בהוראתו המפורשת של [[הרבי]]. | ||
מקורה של הוראה זו נובעת מכך שקרבן חג הפסח - בניגוד לכל שאר הקרבנות שהקריבו במקדש - מותר להקריבו בטומאה אם רוב (או כל) עם ישראל נמצא ב[[טומאה]]. כיון שבזמן הגלות נמצא כל עם ישראל בטומאה, הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן חג הפסח כפי שעשו בזמן ש[[בית המקדש]] עמד על מכונו ותפארתו. | מקורה של הוראה זו נובעת מכך שקרבן חג הפסח - בניגוד לכל שאר הקרבנות שהקריבו במקדש - מותר להקריבו בטומאה אם רוב (או כל) עם ישראל נמצא ב[[טומאה]]. כיון שבזמן הגלות נמצא כל עם ישראל בטומאה, הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן חג הפסח כפי שעשו בזמן ש[[בית המקדש]] עמד על מכונו ותפארתו. | ||
== הפולמוס | == הפולמוס == | ||
הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה ו[[הר הבית]] נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב"ם]], מסכימים כי אף על פי שאין [[בית המקדש]] קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח. | הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה ו[[הר הבית]] נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב"ם]], מסכימים כי אף על פי שאין [[בית המקדש]] קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח. | ||