12,906
עריכות
קרבן תודה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא{{הערה|ברכות, נד, ב.}}.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא{{הערה|ברכות, נד, ב.}}.}} | ||
==פרטים על הקרבן== | |||
במשנה{{הערה|ראה הערה קודמת}} נכתב על ארבעה סוגי אנשים שצרכים להביא את קרבן התודה, בנוסף אליהם כל אדם שנעשה עימו נס צריך לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן תודה. ייחודו של קרבן התודה שזהו קרבן שאדם מביא על דבר טוב שנעשה עמו וקרבן עולה לא עומד להתבטל לעתיד לבוא. ועוד התבדךלות של הקרבן זה שזה הדבר היחיד שאתו מודים עי" הודאה. | |||
הקרבן מובא מן החיטים ומן השעורים, וכן ממאכלים ערבים ומדושנים כדי להראת את יוקר החיבה וההודאה של [[יהודי]] כלפי [[הקב"ה]]. | |||
==מקור ההודאה== | ==מקור ההודאה== | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
[[מזמור לתודה]] הוא מזמור הכתוב בספר תהילים{{הערה|תהלים פרק ק'}} המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות ל[[הקב"ה]] בקרבנות ובמזמורות. | [[מזמור לתודה]] הוא מזמור הכתוב בספר תהילים{{הערה|תהלים פרק ק'}} המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות ל[[הקב"ה]] בקרבנות ובמזמורות. | ||
המזמור מבואר בהרחבה בעשרות [[מאמר|מאמרים]] ו[[שיחה|שיחות]] של רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] צג, ב. וכן ב[[תורת שמואל]] תרל"ט, ח"ב. ועוד..}}. מקורו של המזמור הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]]. | המזמור מבואר בהרחבה בעשרות [[מאמר|מאמרים]] ו[[שיחה|שיחות]] של רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] צג, ב. וכן ב[[תורת שמואל]] תרל"ט, ח"ב. ועוד..}}. מקורו של המזמור הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]]{{הערה|ראה ב[[סידור עם דא"ח]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] במקומו}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||