12,904
עריכות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←עניינו) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה{{הערה|שו"ע אורח חיים}}. | בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה{{הערה|שו"ע אורח חיים}}. | ||
==פירוש הפס' ע"פ חסידות== | |||
"מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול{{הערה|שם קמא}}, והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]] וע"כ האדם מתבטל ומודה ל[[שם הוי']] שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא [[שם אלקים]], וע"י כך שה[[אדם]] מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את [[שם אלקים]] לבחינת [[שם הוי']] שלמעלה ממנו. | |||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
שורה 34: | שורה 37: | ||
כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה [[הלכה]]{{הערה|פירוש המילות, קמא. [[תורת שמואל]], תרל"ט ח"ב}}, ומקור ההלכה שהיא [[תורה שבעל פה]] הוא ב[[ספירת הדעת]]{{הערה|הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה ב[[שם הוי']]}}. שעניינה הוא להבין ולהשיג ע"י [[שם אלקים]] ב[[שם הוי']], וע"י כך שיש לאדם בחינת דעה בשם הוי' - הוא מעלה בכך את [[שם אלקים]]. | כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה [[הלכה]]{{הערה|פירוש המילות, קמא. [[תורת שמואל]], תרל"ט ח"ב}}, ומקור ההלכה שהיא [[תורה שבעל פה]] הוא ב[[ספירת הדעת]]{{הערה|הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה ב[[שם הוי']]}}. שעניינה הוא להבין ולהשיג ע"י [[שם אלקים]] ב[[שם הוי']], וע"י כך שיש לאדם בחינת דעה בשם הוי' - הוא מעלה בכך את [[שם אלקים]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} |
עריכות