1,449
עריכות
ווארט (לחיים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==הווארט== | ==הווארט== | ||
'ווארט' מן התורה מנין? בטקס קשרי השידוכים בין יצחק ורבקה את הפסוק{{הערה|בראשית כד, נ.}}: "ויען לבן ובתואל מה' יצא הדבר", ו"דבר" הוא לשון "דיבור" - ווארט. | |||
אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.}}. | אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
===שבירת צלחת=== | ===שבירת צלחת=== | ||
ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה. | ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה העשויה מחרס, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה. | ||
ומהטעמים לשבירה: | |||
א. למעט השמחה, זכר לחורבן ירושלים. | |||
ב. לרמז בעת לאחר הקניין שכמו שלכלי חרס אין תקנה לאחר שבירה (שלכן שוברים כלי חרס דווקא ולא כלי זכוכית וכיו"ב), כן גם השידוך הוא מצב קבוע שיביא בעז"ה לנישואין ולבנין עדי עד. | |||
ג. משום עין הרע{{הערה|ישמח לב עמוד ל"ב.}}. | |||
ד. בכדי להבהיל את ציבור המשתתפים ע"י רעש השבירה ובכך שמחתם לא תהיה שלימה, וכעין הטעם הא'{{הערה|שדי חמד אספת דינים ז, יב.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{חתונה}} | {{חתונה}} | ||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||