ווארט (לחיים): הבדלים בין גרסאות בדף

==הווארט==

לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה. את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצוצמצת בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות{{הערה|לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.}}.

נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}.

מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'{{הערה|סוף סימן רז.}}: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'{{הערה|סימן נא ס"ק י.}}: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים".

ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה.

שבירת הצלחת היא על מנת לא לשכוח בשמחה הגדולה את צער חורבן בית המקדש. וכמו כן לרמז, כשם ששבירת צלחת חרס היא דבר בלתי הפיך, כן גם השידוך הוא מצב קבוע שיביא בעז"ה לנישואין ולבנין עדי עד.

{{חתונה}}