1,449
עריכות
ווארט (לחיים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}. | בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}. | ||
זה שהתחייבויות ההורים חלים על אף שרק סיכמו את ההתחייבויות בפיהם בלבד ללא מעשה קניין, הוא רק כאשר אחרי זה אכן 'עמדו וקידשו' כדברי הגמרא; אך גם טרם שעמדו וקידשו, נהגו לערוך לאחר הדין ודברים בין הצדדים מעשה קניין שמטרתו להביע שהדין ודברים היה רציני ושאכן בכוונת הצדדים להינשא. | |||
מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'{{הערה|סוף סימן רז.}}: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'{{הערה|סימן נא ס"ק י.}}: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים". | |||
ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה. | ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה. | ||