1,449
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שבירת הצלחת היא על מנת לא לשכוח בשמחה הגדולה את צער חורבן בית המקדשב. וכמו כן לרמז, כשם ששבירת צלחת בעת לאחר הקניין שכמו שלכלי חרס היא דבר בלתי הפיךאין תקנה לאחר שבירה (שלכן שוברים כלי חרס דווקא ולא כלי זכוכית וכיו"ב), כן גם השידוך הוא מצב קבוע שיביא בעז"ה לנישואין ולבנין עדי עד.
{{הערות שוליים}}
אין תקציר עריכה
==הווארט==
'ווארט' מן התורה מנין? בטקס קשרי השידוכים בין יצחק ורבקה את הפסוק{{הערה|בראשית כד, נ.}}: "ויען לבן ובתואל מה' יצא הדבר", ו"דבר" הוא לשון "דיבור" - ווארט.
אין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד.}}.
===שבירת צלחת===
ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופההעשויה מחרס, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזו וקובעים זמן חתונה. ומהטעמים לשבירה: א. למעט השמחה, זכר לחורבן ירושלים.
ג. משום עין הרע{{הערה|ישמח לב עמוד ל"ב.}}.
ד. בכדי להבהיל את ציבור המשתתפים ע"י רעש השבירה ובכך שמחתם לא תהיה שלימה, וכעין הטעם הא'{{הערה|שדי חמד אספת דינים ז, יב.}}.
{{הערות שוליים}}
{{חתונה}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]
