19,459
עריכות
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקמתו
(←הקמתו) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==הקמתו== | ==הקמתו== | ||
ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין. | ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין. | ||
===יו"ר הבי"ד=== | |||
ב[[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח. | |||
חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין. | |||
בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]]. | בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]]. | ||
'''מטרות הקמתו של בית-הדין | '''מטרות הקמתו של בית-הדין:''' | ||
על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו". | |||
במכתב מאותה השנה כותב הרבי על תפקיד הבי"ד: | |||
א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די. | |||
ב. לפעמים ישנו דבר הקשה בעיני הרב מרא דאתרא, ורוצה בירור ועצה או גם הוראה בזה. | |||
ג. כיון שאין דעות בני אדם שוות, ובענין השייך לב' עיירות אפשר להיות חילוקי דעות בין רבני אנ"ש דעיירות אלו, | |||
הרי בכל זה - אליהם יפנו ויורום דרך תורה מוארה באור רבותינו נשיאינו | |||
מובן שאפשרי (וקרוב לומר) שבמשך הזמן יתחדשו עוד ענינים שזקוקים יהיו להוראות בית דין זה, והכתוב לעיל הוא רק - העומד על הפרק והגיל וכו'{{הערה|אגרות קודש י'תקלז, מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו}}. | |||
===חברי בית הדין עם הקמתו=== | ===חברי בית הדין עם הקמתו=== | ||