ישראל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 296 בתים ,  19 במאי 2020
מחקתי שטות שלא הייתה ולא נבראה
אין תקציר עריכה
(מחקתי שטות שלא הייתה ולא נבראה)
שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל.  
בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל.  


בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרב בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן דיבר ברגש: "מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה"ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.
בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרב בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן אמר:{{ציטוטון|מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה"ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.


זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}}


בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}
בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}
שורה 17: שורה 17:
ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב"ד הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].
ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב"ד הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].


לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות, אך הוא לא רצה לרשת לבדו את כס האדמו"רות והכריז שהוא יכהן באדמו"רות לצד אחיו הצעיר הרב מנחם מענדל כשווה בין שווים, והורה לחסידיו להשתמש באותם תוארים לו ולאחיו (אך אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" כשמדובר בו עצמו).
לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
1,412

עריכות

תפריט ניווט