אחרון של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|ההלכות שבת כט, ג.}}.

בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=בשיחת אחרון של פסח תשט"ז. התבאר באריכות בלקוטי שיחות חל"ז ע' 14 ([http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838 ראו כאן - עיבוד שיחה זו]).}}.

ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.

בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו לפחות מהודרות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות].}}. בנוגע לשתיית [[יי"ש]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), קרה ו[[אדמו"ר המהר"ש]] השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש].}}.

יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו היתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.}}.  

בשנת [[תרל"א]] החל [[אדמו"ר המהר"ש]] באמירת [[והחרים (המשך)|המשך 'והחרים']], באחרון של פסח.

כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח [[מאמר]]<ref>השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, היתה בשנת [[תשמ"ט]], להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.</ref>, רוב המאמרים<ref>מלבד כמה בודדים שה[[דיבור המתחיל]] שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.</ref> פתחו ב[[דיבור המתחיל]] "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ה[[הפטרה]] של אחרון של פסח, המדברת על [[משיח וגאולה]], מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.

*הרב ברוין, '''[://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח]''' קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}}