8,445
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה מקובל שחי ופעל בדמשק ובירושלים בדור שלאחר רבי ח...") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים. | רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] ב[[צפת]] בפורטוגל וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
בהמשך עבר ל[[דמשק]], שם למד קבלה מפי רבי [[שמואל ויטאל]]. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר [[עץ חיים]] שנכתב על ידי רבי [[חיים ויטאל]], שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת [[האריז"ל]] - ועוד חיבורים רבים בקבלה. | בהמשך עבר ל[[דמשק]], שם למד קבלה מפי רבי [[שמואל ויטאל]]. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר [[עץ חיים]] שנכתב על ידי רבי [[חיים ויטאל]], שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת [[האריז"ל]] - ועוד חיבורים רבים בקבלה. | ||
לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו [[כתבי האריז"ל]] במהדורה | לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו [[כתבי האריז"ל]] במהדורה שנייה שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל אחר כתיבת ה"עץ חיים", אך נגנזו על ידו, והתגלו מאוחר יותר על ידי מקובלים שעשו שאלת חלום ומצאו אותם. מתוך כתבים אלו ערך כמה ספרים. | ||
היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי. | היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי. | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
כמו כן, לקח רבי יעקב חלק בעריכת וסידור כתבים שהתגלו בגניזה נוספת על ידי רבי [[משה ויטאל]], ונערכו בספר "'''[[מבוא שערים]]'''". לספר זה היו שתי עריכות: אחת על ידי רבי [[נתן שפירא הירושלמי]], שנדפסה לאחר מכן בקוריץ בשנת [[תקמ"ג]]; והשניה על ידי רבי יעקב צמח, שהוסיף בה את הגהותיו, שנדפסה לאחר מכן בסלוניקי בשנת [[תקס"ו]]. | כמו כן, לקח רבי יעקב חלק בעריכת וסידור כתבים שהתגלו בגניזה נוספת על ידי רבי [[משה ויטאל]], ונערכו בספר "'''[[מבוא שערים]]'''". לספר זה היו שתי עריכות: אחת על ידי רבי [[נתן שפירא הירושלמי]], שנדפסה לאחר מכן בקוריץ בשנת [[תקמ"ג]]; והשניה על ידי רבי יעקב צמח, שהוסיף בה את הגהותיו, שנדפסה לאחר מכן בסלוניקי בשנת [[תקס"ו]]. | ||
עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי [[מאיר | ===כתבים בעריכתו בדורות הבאים=== | ||
עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי [[מאיר פופרש]], ועמדו לפניו כאשר סידר את החיבור הגדול והמקיף בכתבי האר"י בשם "'''דרך עץ החיים'''", שנדפס לאחר מכן בשם "'''[[עץ חיים]]'''". את החיבורים בעריכת רבי יעקב צמח שילב רבי מאיר בספר בתור "מ"ת" (מהדורה תניינא) ו"מ"ב" (מהדורה בתרא). ספר זה הפך במהרה לנפוץ והעיקרי בקבלת האר"י, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים ב[[תורת החסידות|חסידות]] מבוססים עליו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}. | |||
כמו כן, נדפסו חלקים מעריכותיו כפי שהן כעבור תקופה ארוכה: | |||
* ספר '''אדם ישר''' נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכה קודמת שלו, נכנס לתוך הספר '''ארבע מאות שקל כסף''' שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג). ספר '''[[אוצרות חיים]]''' נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה. | |||
* ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו. | |||
* הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה). | |||
==איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנו== | |||
[[הרבי]] הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&st=&pgnum=515&hilite= שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=494&hilite= מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח].}}. | |||
בזוהר מבואר ששני נקבי ה[[חוטם]] מכוונים כנגד חיין וחיין דחיין{{הערה|אדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}, [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] שללו במהלך אמירת [[מאמר]] חסידות את פירוש בעל הקול ברמה על מאמר זוהר זה וביארו כי הנקב הימני ממשיך את בחינת חיין, ואילו הנקב השמאלי ממשיך את בחינת חיין דחיין{{הערה|המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב, | |||
נדפס [https://drive.google.com/file/d/1Z3qoI37N2roLNGOAF5wcX5gdW7hhucaL/view בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט]. [https://drive.google.com/file/d/1uU6vF8r_voVRR9lbKgFJs5y-s90VHZAN/view ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323].}}. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
{{ | ==ספריו== | ||
===חיבוריו שנדפסו=== | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/14835 נגיד ומצוה]''', קיצור כוונות האר"י | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21461 קול ברמה]''', פירוש דברי האר"י ורח"ו על ה[[אידרא]] | |||
* '''[[זוהר הרקיע]]''', פירוש על [[ספר הזוהר]] | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/45154 צמח צדיק]''', דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/39250 הגהות על עולת תמיד]''' | |||
* '''הערות על מבוא שערים''' | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/22423 תפארת אדם]''' | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53829&st=&pgnum=7 ערכי הכינויים]''' | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/26850 אדם ישר]''' | |||
* זר זהב | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9555 הערות על שולחן ערוך האריז"ל]''' | |||
* הגהותיהם של רבי [[יעקב קאשטרו]] ורבי יעקב צמח על ה[[שולחן ערוך]], '''[[ספונות]]''' ב (תשי"ח) עמ' ק | |||
* '''רנו ליעקב''' (יצא לאור לראשונה בשנת תש"פ בהוצאת אהבת שלום) | |||
* '''קהלת יעקב -''' [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150202& יצא לאור] על ידי [[מכון אהבת שלום]] | |||
הספר "'''לחם מן השמים'''"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/3733 לחם שמים].}} מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים{{הערה|1=ראו גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190}} שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים. | |||
===חיבוריו שנשארו בכתב יד=== | |||
חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]] ובספריית [[מוסד הרב קוק]]. | |||
* '''ברכות בחשבון''' | |||
* '''עדות ביעקב''' | |||
* '''זבחי השלמים''' | |||
* '''קיצור ספר הדרושים''' | |||
* '''פורשי כנפיים''', היה בבעלותו של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] האדמו"ר מגור. | |||
* '''[[משיבת נפש]]''', סוד ה[[גלגול נשמה|גלגולים]] | |||
* '''אוצרות חיים''' | |||
במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''הקדמת רבי יעקב צמח | *'''הקדמת רבי יעקב צמח לספר "קול ברמה"''', נדפסה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22423&st=&pgnum=231 הוספות ל"תפארת אדם"], בני ברק, תשמ"ב | ||
{{מקובלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:צמח, יעקב}} | {{מיון רגיל:צמח, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] |