2
עריכות
ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]] | [[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]] | ||
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]] | [[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]] | ||
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו. | '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.חסידים מספרים כי בתקופה שהיה אברך צעיר ברוסיה, אמר עליו כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ניסן איז א זיסער סאלדעט" [תרגום מאידיש= ניסן הוא חייל מתוק], ומכאן כינויו "חייל מתוק".] | ||
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. | הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' ניסן, נולד ב[[עיירה]] [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרס"ד]] (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | ר' ניסן, נולד ב[[עיירה]] [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרס"ד]] (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרמה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מהחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת,למרות הציווי, כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט"[=ניסן הוא חייל מתוק]ומכאן הכינוי לו זכה- "חייל מתוק".] | בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרמה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מהחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת,למרות הציווי, כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט"[=ניסן הוא חייל מתוק]ומכאן הכינוי לו זכה- "חייל מתוק".] | ||