2
עריכות
ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' ניסן, נולד ב[[עיירה]] [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרס"ד]] (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. | ר' ניסן, נולד ב[[עיירה]] [[ז'לובין]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרס"ד]] (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. חסידים מספרים כי בתקופה שהיה אברך צעיר ברוסיה, אמר עליו כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ניסן איז א זיסער סאלדעט" [תרגום מאידיש= ניסן הוא חייל מתוק], ומכאן כינויו "חייל מתוק".] | ||
בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרמה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מהחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת,למרות הציווי, כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט"[=ניסן הוא חייל מתוק]ומכאן הכינוי לו זכה- "חייל מתוק".] | |||
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. | בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. | ||