הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הרש"ב]] הכין את ההפטרה כל פעם לפני שעלה להפטרה.  

==על פי תורת החסידות==

למרות שההפטרה תוקנה בדיעבד וכתחליף לקריאה בתורה - בזמן גזירת מלכות הרשעה שלא לקרות בתורה ברבים, בכל-זאת, אומר [[הרבי]], שהיא חשובה יותר מהעליות לתורה [ואכן אדמור"י חב"ד השתדלו לעלות למפטיר], כמאמר חז"ל "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה" שיש ב[[נביאים]] (הנקראים גם "דברי סופרים") חביבות יותר מבתורה שבכתב, ויש עילוי מיוחד בהפטרה לגבי קריאת הפרשה בתורה.  

ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מוסבר שהחביבות היתירה נובעת מהכוח אלוקי הנעלה שבהם, כלומר הכוח האלוקי שבנביאים נעלה ונשגב מזה שבתורה שבכתב, לכן ההפטרה חשובה מהקריאה בתורה.  

===התחדשות התקנה דווקא אחר הגזירה===

קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), כידוע שדווקא על-ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה "עצם הנשמה".  

וכך גם בעניננו דווקא על-ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.  

===הגזירה האמיתית - בשמים ממעל===

זאת ועוד: ברור שהסיבה האמיתית לגזירה אינה החלטה של מלכות הרשעה שישראל לא יקראו בתורה, שהרי ברור לכל אדם מאמין שאין למלכות הגויים שום שליטה על בני-ישראל וודאי שלא על הקשר שלהם ל[[תורה]], אלא בהכרח לומר שהיתה גזירה במלכות שלמעלה (מטעם הידוע ליוצרה) שישראל לא יוכלו משך זמן לקרוא בתורה, וגזירה זו מבטאת נתק בין הבורא ליהודי, שהלא על-ידי הקריאה בתורה בציבור מתחברים לכוחות קדושה{{הערת שוליים|כמובא בספרי חסידות, ש"קריאה בתורה" מלשון קריאה והמשכה.}}, וכאשר (מפני סיבות) הוטלה על היהודי גזירה על ההתחברות לכוחות הקדושה הללו - אז נגזר בשמים שישראל לא יקראו בתורה בציבור, וכתוצאה מהגזירה למעלה נשתלשלה הגזירה למטה, שמלכות הרשעה גזרה שישראל לא יקראו בתורה ברבים.  

מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי ל[[הקב"ה]] ולתורה, בלשון הזוהר "ישראל התורה ו[[הקב"ה]] הם דבר אחד", ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.  

===ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה===

על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי ל[[הקב"ה]] שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על-ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב"ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - "חביבים דברי סופרים" - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב"ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב"ה,  

אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).  

===משל לנישואי חתן וכלה===

בספרי [[קבלה]] וחסידות ממשילים את קריאה התורה וההפטרה ל[[נישואין|נשואי חתן וכלה]]:  

התורה היא החתן המסמל ורומז ל[[הקב"ה]] וההפטרה היא הכלה המסמלת ורומזת לישראל וקריאת התורה וההפטרה מבטאת את החיבור והקשר המושלם בין [[הקב"ה]] וישראל, לכן מפטירים בנביא שמדבר בענין ש"מעין הפרשה", בשל החיבור המושלם בין החתן לכלה.

* {{קישור חבד און ליין|104998|הַנֶאֱמָרִ֣ים בֶּאֱמֶ֑ת: תיאור מקיף על קריאת ה'הפטרה'||כ"ח סיון תשע"ז}}