נס מבצע פורים תשל"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (-קטגוריה:ארץ הקודש; +קטגוריה:ארץ ישראל using HotCat, תקלדה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תיאור== | ==תיאור== | ||
בליל פורים בשנת [[תשל"ו]] משאית עם חסידי חב"ד יצאה למבצע פורים מ[[ירושלים]] ל[[שכם]], לשם חלוקת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] לחיילי צה"ל. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] [[יוסף יצחק גורביץ']] | בליל פורים בשנת [[תשל"ו]] משאית עם חסידי חב"ד יצאה למבצע פורים מ[[ירושלים]] ל[[שכם]], לשם חלוקת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] לחיילי צה"ל. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] [[יוסף יצחק גורביץ']], שהגיע כחודשיים קודם לכן מארה"ב עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, הרב [[יעקב אלחנן סגל]], והתמימים הצעירים משה רייניץ ומנחם גליצנשטיין. | ||
בסמוך לעיר שכם פגשו השלוחים בהמון ערבי פרוע החוסם את דרכם, על הדרך הקימו מחסום אבנים המונע את המשך הנסיעה ועוד הם עצמם מיידים אבנים על המשאית. והחיילים בראותם את המצב הודיעו על ביטול הנסיעה, אך השלוחים התעקשו כי בדעתם להמשיך הלאה, במקום פרץ ויכוח לבסוף לאחר שיוסף יצחק גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד, ירד הוא מהרכב התרצו החיילים להמשיך בנסיעה, הנהג הגביר מהירות פרץ את המחסום, הערבים מצידם החלו להמטיר אבנים על המשאית החיילים ירו עם נשקם להבריח את הפורעים, בסופו של דבר הגיעו השלוחים למחנה החיילים כשהם שלמים. לתמיהתם של החיילים מניין להם הביטחון הרב, ענו שמכיוון שמוטלת עליהם שליחות של הרבי מובטחים הם שבודאי לא יאונה להם רע. | בסמוך לעיר שכם פגשו השלוחים בהמון ערבי פרוע החוסם את דרכם, על הדרך הקימו מחסום אבנים המונע את המשך הנסיעה ועוד הם עצמם מיידים אבנים על המשאית. והחיילים בראותם את המצב הודיעו על ביטול הנסיעה, אך השלוחים התעקשו כי בדעתם להמשיך הלאה, במקום פרץ ויכוח לבסוף לאחר שיוסף יצחק גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד, ירד הוא מהרכב התרצו החיילים להמשיך בנסיעה, הנהג הגביר מהירות פרץ את המחסום, הערבים מצידם החלו להמטיר אבנים על המשאית החיילים ירו עם נשקם להבריח את הפורעים, בסופו של דבר הגיעו השלוחים למחנה החיילים כשהם שלמים. לתמיהתם של החיילים מניין להם הביטחון הרב, ענו שמכיוון שמוטלת עליהם שליחות של הרבי מובטחים הם שבודאי לא יאונה להם רע. | ||