מסכת יבמות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  30 במאי 2018
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הודאת בעל דין " ב־"הודאת בעל דין ")
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
[[חזקה]] הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.}}
[[חזקה]] הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.}}


כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|צרת ערוה|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים<REF>[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים<REF>תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, במקרה שישנו ספק אם אשה מסוימת הינה [[גירושין|מגורשת]], וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא {{מונחון|צרת ערוה|שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה}}, ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה. יש הסוברים{{הערה|[[הרמב"ן]].}} כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - האסורה משום איסור ערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|תוספות.}} כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.


=== מאמר ביבמה מעוברת ===
=== מאמר ביבמה מעוברת ===

תפריט ניווט