שרגא מלך קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 968 בתים ,  17 באוקטובר 2017
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]
[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]
הרב '''שרגא מלך קפלן''', המכונה "ר' מיילך דער שווארצער", נולד ביום [[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מלאט]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד.  
הרב '''שרגא מלך קפלן''', המכונה "ר' מיילך דער שווארצער", נולד ביום [[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מלאט]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד.  


שורה 27: שורה 27:
בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה סברוב. מיני אז כונה הרב מסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב.  
בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה סברוב. מיני אז כונה הרב מסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב.  


מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת החפץ חיים, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: "ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של [[יראת שמים]] צריך לנסוע לליובאוויטש".  
מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת [[החפץ חיים]] שבראדין, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: "ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של [[יראת שמים]] צריך לנסוע לליובאוויטש".  


הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו. בישיבה נבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].
הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו.


==בתומכי תמימים==
==בתומכי תמימים==


התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו. כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה. הוא נדבק במחלת הקדחת וזו פשטה בגופו. חומו עלה והמחלה התחזקה.  
התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו, כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה הוא נדבק במחלת הקדחת.
אביו, שהכיר בחולשתו הגופנית של בנו, שב לראות מצבו, והחליט להחזיר את בנו הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע הרופא כי הנער היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם ואיבחן כי על הנער להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת.


אביו הרב קפלן, שהיה בעל לב רחום, לא שקט. הוא הכיר את חולשתו הגופנית של בנו, ולכן, ימים אחדים לאחר שהניח את בנו בישיבה, שב לראות את מצב בנו. לתדהמתו מצא את בנו רתוק לספסל וקודח מחום. הרב קפלן החליט לקחת את בנו חזרה הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע כי הנער מיילך הצעיר היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם; הוא פסק בנחרצות כי עליו להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת.  
הוחלט כי הילד יתאושש בביתו, בעוד אביו ילמדו באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב את בנו, וכך גם  קיימו את הוראת הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח.  


הוחלט כי הילד ישהה בבית הוריו בעוד אביו ילמדו תורה באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב הגאון את בנו, ומאידך קיימו את מצוות הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח.  
הלימוד ביער לא סיפק את הנער הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג, והוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו, אולם התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים' בקרמנצ'וג,  בו הוא התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו לקראת החורף הוא מבקש שהנער יחזור לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן הסדר 'ימים'{{הערה|באותם ימים היה הנוהג שבחוריהישיבה היו אוכלים בכל יום בבית תושב אחר בעיר}} במקום מכובד.  


הלימוד ביער לא סיפק את מיילך הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג. הוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו. אלא שבאותם ימים התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים' בקרמנצ'וג.
לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘ימים' בבתי הגבירים של קרמנצ'וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה.  
 
הרב הימלשטיין במכתבו התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו כעת, לקראת זמן חורף, הוא מבקש שמיילך יבוא לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן ‘טעג' (בחורי הישיבה סעדו ‘ימים' בבתים של תושבי העיר, כאשר בכל יום אכלו במקום אחר) במקום נאות.
 
ואכן, לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘טעג' בבתי הגבירים של קרמנצ'וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה.  


מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח' שנלמד בישיבה באותם ימים.
מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח' שנלמד בישיבה באותם ימים.
שורה 49: שורה 46:
=='מתנגד' נהפך לחסיד==
=='מתנגד' נהפך לחסיד==


מכשול נוסף עמד בדרכו בישיבה. אמנם ‘נגלה' הוא למד בהתמדה גדולה; הנהלת ותלמידי הישיבה הכירו בכשרונותיו ובלמדנותו, אולם חסידות סירב ללמוד. הוא טען כי מעולם לא שמע אודות חסידות, ואף אביו לא נהג מעולם במנהגי החסידים. לא פלא אפוא שמיילך לא מצא לנכון להשתתף בשיעור [[ספר התניא|התניא]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה. הוא גם סירב לשנות את נוסח התפילה ומנהגים נוספים שקיבל מבית אבא. עקב כך היו חבריו בישיבה מכנים אותו ‘מתנגד'.  
כחלק מלמודיו בישיבה אומנם למד '[[תורת הנגלה|נגלה]]' בהתמדה, אולם חסירב ללמוד חסידות, כשטען שמעולם לא למד אביו חסידות או הלך בדרכיה, ומשום כך נמנע מלהשתתף ב'[[שמירת הסדרים|סדר]] [[חסידות]]' והתפלל בנוסח אותו נהג עד לתחילת לימודיו בישיבה, ומשום כך כינו אותו ה[[תמים|תמימים]] בישיבה "[[מתנגד]]".  


באחד הימים החליטה הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה שם לן, זאת לאחר שבכור בניה סר מדרך הישר, ובביתו החזיק ספרים חיצוניים. ההנהלה חששה לנפשו של הנער הצעיר, ועל כן הודיעו לו כי יותר לא ילון בבית האלמנה. לא עזרו התחנונים והבקשות, וגם התזכורת להבטחה שניתנה כי יישן במקום טוב. כך נאלץ שוב להתרגל לשינה על ספסל בעזרת נשים.
באחד הימים הוחלט על ידי הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה בו [[שינה|ישן]], בכדי שלא יושפע מבנה הבכור של האלמנה שהחל לפרוק עול והחזיק בביתו ספרים חיצוניים, והנער חזר באופן זמני לישון ב[[עזרת נשים|עזרת הנשים]], עד שכמה ימים לאחר מכן סידרה לו ההנהלה שינה בביתו של יהודי מבוגר שגר לבדו, ואליו צורף התמים העשיל חורכין{{הערה|שלבסוף נרצח [[השואה|בשואה]]}} שיפקח על מעשיו, ועם הזמן השפיע עליו רבות ואף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא [[קריאת שמע שעל המיטה]] שלא כפי נוסח חב"ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא [[קריאת שמע]] בנוסח החב"די המקובל. ר' מיילך שנשכב לישון ללא [[ציצית]] כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני' לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו [[סיפורי חסידים]], וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים.
 
כמה ימים לאחר מכן סידרה ההנהלה לנער המפונק אכסניה אחרת, בביתו של יהודי קשיש שגר לבדו. אל ר' מיילך צורף התמים העשיל חורכין, תלמיד ישיבה בוגר כדי שיפקח על מעשיו (העשיל חורכין זה נהרג בימי [[מלחמת העולם השניה]],).
 
העשיל השפיע עליו רבות, ועם הזמן אף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא [[קריאת שמע שעל המיטה]] שלא כפי נוסח חב"ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא [[קריאת שמע]] בנוסח החב"די המקובל. ר' מיילך שנשכב לישון ללא [[ציצית]] כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני' לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו סיפורי חסידים, וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים. זו היתה התנופה שהעלתה אותו לדרך החסידות.  


לקראת [[חודש ניסן]] החלו רבים מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם, וגם ר' מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה של שהות רצופה בישיבה.  
לקראת [[חודש ניסן]] החלו רבים מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם, וגם ר' מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה של שהות רצופה בישיבה.  
שורה 193: שורה 186:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
{{הערות שוליים}}
{{להשלים}}


{{מיון רגיל:קפלן, שרגא אלימלך}}
{{מיון רגיל:קפלן, שרגא אלימלך}}

תפריט ניווט