מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה מינימלית
מ (החלפת טקסט – " לחם " ב־" לחם ") |
(הרחבה מינימלית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חמץ''' הוא כינוי | '''חמץ''' הוא כינוי ל[[לחם]] או כל דבר מאכל המיוצר מאחד מ[[חמשת מיני דגן]], שתפח והחמיץ. החמץ נאסר באכילה וב{{קח|איסור |הנאה}} ב[[חג הפסח]], וכמו כן אסור שיימצא ברשותו של יהודי בחג. | ||
ב[[פנימיות התורה]], מרמז החמץ על [[ישות]] ו[[גאווה]] (לעומת ה[[מצה]] המסמלת [[ביטול]] ו[[ענווה]]). | |||
==איסור אכילת חמץ== | |||
לגבי איסור אכילת חמץ נאמרו בתורה מספר איסורים. הראשון, האיסור על אכילת חמץ בפסח{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה קצז.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יג, ג|תוכן=וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ}} | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, טו|תוכן=כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל}} | |||
בנוסף, נאסרה אכילת החמץ ב[[ערב פסח]] אחר [[חצות היום]]{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה קצט.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=דברים טז, ג|תוכן=לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ}} | |||
מפסוק זה, המדבר אודות [[קרבן פסח]], למדה הגמרא{{הערה|שם=כח|פסחים כח, ב.}} שהחמץ נאסר בערב פסח: {{ציטוטון|ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה, שנאמר: לא תאכל עליו חמץ}}. | |||
בנוסף לאיסור מן התורה לאכול חמץ אחר חצות היום, הוסיפו חכמים ואסרו את החמץ בהנאה שעה אחת קודם חצות, ובאכילה - שעתיים קודם חצות{{הערה|שם=כח}}{{הערה|רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק א, הלכות ט-י. [[שולחן ערוך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סימן תמג, סעיף א.}}. | |||
במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חג הפסח]] לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען ( | ===תערובת חמץ=== | ||
במקום נוסף אוסרת התורה אכילת תערובת חמץ{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה קצח.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, כ|תוכן=כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ}} | |||
==מצות השבתת חמץ== | |||
בנוסף לאיסור על אכילת חמץ, אוסרת התורה גם את קיומו של החמץ ברשותנו בחג הפסח, בשני איסורים{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה ר-רא.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יג, ז|תוכן=וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ}} | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, יט|תוכן=שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם}} | |||
איסורים אלו נקראים בשם 'בל יראה ובל ימצא'. מן התורה ניתן להינצל מן האיסור על ידי [[ביטול חמץ]]. למרות זאת, החמירו חכמים וחייבו את האדם לחפש אחר החמץ ולבערו מרשותו, ולכן מדברי סופרים ישנה חובה [[בדיקת חמץ|לבדוק את החמץ]] באור ל[[י"ד בניסן]], ליל [[ערב פסח]], ו[[ביעור חמץ|לשרוף את החמץ]] למחרתו, בי"ד בניסן, ערב פסח. | |||
כמו כן נאסר לשחוט את [[קרבן פסח]] כאשר ברשות אחד מבעלי הקרבן או המקריבים ישנו חמץ. האיסור נכפל בתורה פעמיים{{הערה|[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות לא תעשה קטו.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות כג, יח|תוכן=לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי}} | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות לד, כה|תוכן=לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי}} | |||
==מכירת חמץ== | |||
{{ערך מורחב|מכירת חמץ}} | |||
'מכירת חמץ' היא פתרון הלכתי המאפשר ליהודי למכור את חמצו ל[[גוי]] כך שהחמץ אינו ברשותו בחג הפסח, ולאחר החג לקנות אותו ממנו בחזרה. | |||
==הידורים וחומרות באיסור חמץ== | |||
{{ערך מורחב|הידורים וחומרות בפסח}} | |||
במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חג הפסח]] לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (בפסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ' ניסן|היום יום כ' ניסן]]}}. | |||
==בתורת החסידות== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
[[קטגוריה:איסור חמץ|*]] | [[קטגוריה:איסור חמץ|*]] | ||