19,319
עריכות
מ (הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. | ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. | ||
== חיבורים שכתב וערך == | == חיבורים שכתב וערך == | ||
שורה 42: | שורה 32: | ||
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'. | היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'. | ||
בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים | בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים בספרי [[הרמב"ם]] המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, [[הרבי]] כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית [[תל אביב]] בשנת [[תשי"ב]] קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה. | ||
את סדרת הספרים | בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה. | ||
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס | בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב [[צבי הירש אשכנזי]]. | ||
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
שורה 52: | שורה 44: | ||
*סדרת '''[[חקרי זמנים]]''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | *סדרת '''[[חקרי זמנים]]''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | *'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
==משפחתו== | |||
*'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.). | |||
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | |||
*'''אביו''' - הרב '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה בנו של הרב אברהם לנדא. | |||
*'''בנו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. | |||
*'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הנודע הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות