אור הירח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,744 בתים ,  17 בפברואר 2021
מ
החלפת טקסט – "אל אף" ב־"על אף"
מ (החלפת טקסט – "אל אף" ב־"על אף")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==מיעוט הלבנה==
==מיעוט הלבנה==
בבריאת העולם כתוב{{הערה| בראשית א, טז}} "ויעש אלוקים את שני המאורות את המאור הגדול ואת המאור הקטן", בפסוק זה לכאורה יש אי הבנה, בתחילתה כתוב "שני המאורות בהשוואה" ולאחר מכן מחלק, הגדול והקטן. בגמרא{{הערה|חולין ס, ריש ע"ב.}} מובא דילאוג מענין שהתקיים בין הירח להקב"ה, בתחילה נבראו הריח והשמש שווים, שאלה הירח את [[הקב"ה]] "אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?" היינו מה הצורך בשני מאורות שווים? ענה הקב"ה: "לכי ומעטי עצמך!". ענתה הירח: "רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי?" ואכן פייס אותה [[הקב"ה]] בכמה דברים (וגם עליהם ענתה תשובה ולא הסתפקה בכך), א. "לכי ומשולי ביום ובלילה!" ענתה הירח "שרגא בטיהרא מאי מהני" [נר ביום מה מועיל]. ב."זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים" [בך ימנו עם ישראל את הימים והשנים]] ענתה הירח: "יומא נמי אי אפשר דלא מנו בי' תקופותא" [גם ביום משתמשים לחשב את התקופות]. ג."זיל ליקרו צדיקי בשמיך - יעקב הקטן שמואל הקטן" [יקראו לצדיקים על שמך]. ראה [[הקב"ה]] שהיא לא מתפייסת, ואמר: "הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הלבנה".  
בבריאת העולם כתוב{{הערה|בראשית א, טז}} "ויעש אלוקים את שני המאורות את המאור הגדול ואת המאור הקטן", בפסוק זה לכאורה יש אי הבנה, בתחילתה כתוב "שני המאורות בהשוואה" ולאחר מכן מחלק, הגדול והקטן. בגמרא{{הערה|חולין ס, ריש ע"ב.}} מובא דיאלוג מענין שהתקיים בין הירח להקב"ה, בתחילה נבראו הריח והשמש שווים, שאלה הירח את [[הקב"ה]] "אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?" היינו מה הצורך בשני מאורות שווים? ענה הקב"ה: "לכי ומעטי עצמך!". ענתה הירח: "רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי?" ואכן פייס אותה [[הקב"ה]] בכמה דברים (וגם עליהם ענתה תשובה ולא הסתפקה בכך), א. "לכי ומשולי ביום ובלילה!" ענתה הירח "שרגא בטיהרא מאי מהני" [נר ביום מה מועיל]. ב."זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים" [בך ימנו עם ישראל את הימים והשנים]] ענתה הירח: "יומא נמי אי אפשר דלא מנו בי' תקופותא" [גם ביום משתמשים לחשב את התקופות]. ג."זיל ליקרו צדיקי בשמיך - יעקב הקטן שמואל הקטן" [יקראו לצדיקים על שמך]. ראה [[הקב"ה]] שהיא לא מתפייסת, ואמר: "הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הלבנה".  


===בחסידות===
===בחסידות===
בחסידות מובאת השאלה, למה מלכתחילה לא ברא [[הקב"ה]] את אור הלבנה מועטת, ולאידך גיסא, אם [[הקב"ה]] ברא את הירח כך דווקא, למה הירח מערערת על כך.
בחסידות מובאת השאלה, למה מלכתחילה לא ברא [[הקב"ה]] את אור הלבנה מועטת, ולאידך גיסא, אם [[הקב"ה]] ברא את הירח כך דווקא, למה הירח מערערת על כך.


ומוסבר שהשמש והירח נמשלים לשני החלקים שבתורה [[תורה שבכתב]] - השמש, ו[[תורה שבעל פה]] הירח. מצד [[הקב"ה]] שניהם שווים, ולכן ברא את העולם באופן ששניהם אכן שווים, אך מצד האדם הלומד את התורה, יש הבדל, כי ה[[תורה שבעל פה]] היא רק "מקבלת" מהתורה שבכתב, ולכן טענת הירח היתה צודקת, שמצד העולם, צריך להבדיל ביניהם, אך התכלית היא שבגאולה יתגלה גם מצד העולם שה[[תורה שבעל פה]] והתורה שבכתב באמת שווים ממש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל, עמ' 8}}.
ומוסבר שהשמש והירח נמשלים לשני החלקים שבתורה [[תורה שבכתב]] - השמש, ו[[תורה שבעל פה]] הירח. מצד [[הקב"ה]] שניהם שווים, ולכן ברא את העולם באופן ששניהם אכן שווים, אך מצד האדם הלומד את התורה, יש הבדל, כי ה[[תורה שבעל פה]] היא רק "מקבלת" מהתורה שבכתב, ולכן טענת הירח הייתה צודקת, שמצד העולם, צריך להבדיל ביניהם, אך התכלית היא שבגאולה יתגלה גם מצד העולם שה[[תורה שבעל פה]] והתורה שבכתב באמת שווים ממש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל, עמ' 8}}.
 
==מיעוט בימי החודש==
בחצי הראשון של החודש אור הירח גדל מיום ליום, ובחצי השני הוא מתמעט. ממבט שטחי, נראה שהאור המתמעט בסוף החודש מורה על העדר הגילוי, ופחות טוב מהגילוי בתחילת החודש.
 
אך לפי זה ישנם מספר תמיהות:
*מדוע ישנם כמה [[חגים]] שחלים בסוף החודש? ובמיוחד החגים הקשורים ל[[פנימיות התורה]] ([[חנוכה]], [[י"ט כסלו]])?
 
*את ימי החודש אנחנו מונים ומוסיפים במספר, לפי איך שאור הירח מתרבה. אם כן בחצי השני של החודש, המספר היה צריך לרדת (ט"ו, י"ד, י"ג...)?
 
*ידוע הכלל שמעלין בקודש ואין מורידין. ואם כן, איך ניתן למעט באור הלבנה שמורה על בני ישראל?
 
הרבי מבאר{{הערה|[[דבר מלכות וישלח]]}}, שמיעוט הלבנה אינו מורה על חיסרון, אלא להיפך, על מעלה גדולה עוד יותר מהגילוי שבחצי הראשון של החודש. כי זה שהאור נעלם בסוף החודש, זה בגלל שהוא מתקרב יותר ל'''גוף''' ה[[שמש]] ולכן הוא פחות מקבל את ה'''גילויים''' של השמש.
 
בסגנון של תורת החסידות: כשהירח מקבל את האור מהשמש, הוא בדרגא של [[מקבל]] -שמקבל את הגילויים מהשמש, אך אינו מתאחד עם עצם השמש; אך כשהאור נעלם, הירח יוצא ממצב של מקבל הגילויים ומתאחד עם העצם של השמש.
 
==כמשל לספירת המלכות==
==כמשל לספירת המלכות==
בחסידות מובא אינסוף פעמים, דוגמא מאור הלבנה, שאל אף שכל האור שלה הוא לא מעצמה-(לית ליה מגרמיה - אין לה מעצמה) אלא ממה שקיבלה מהשמש, ובכל זאת היא מאירה את העולם עם אותו אור, כך גם ספירת המלכות, אשר היא הספירה האחרונה מה[[עשר ספירות]], שמצד עצמה אין בה שום דבר עצמי, אלא כל ענינה שהיא מקבלת מהשש ספירות שמעליה שנמשלים ל[[שמש]], ואף על פי כן רק בכוחה להחיות ולהוות את העולמות עם אותו אור שהיא מקבלת מהספירות שמעליה, שזה כל ענין ספירת המלכות להחיות את העולם כל הזמן מהאור האלוקי שבה.
בחסידות מובא אינסוף פעמים, דוגמה מאור הלבנה, שעל אף שכל האור שלה הוא לא מעצמה-(לית ליה מגרמיה - אין לה מעצמה) אלא ממה שקיבלה מהשמש, ובכל זאת היא מאירה את העולם עם אותו אור, כך גם ספירת המלכות, אשר היא הספירה האחרונה מה[[עשר ספירות]], שמצד עצמה אין בה שום דבר עצמי, אלא כל ענינה שהיא מקבלת מהשש ספירות שמעליה שנמשלים ל[[שמש]], ואף על פי כן רק בכוחה להחיות ולהוות את העולמות עם אותו אור שהיא מקבלת מהספירות שמעליה, שזה כל ענין ספירת המלכות להחיות את העולם כל הזמן מהאור האלוקי שבה.
   
   
=="והיה אור הלבנה כאור החמה"==
=="והיה אור הלבנה כאור החמה"==
שורה 23: שורה 37:
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט