39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " בגד " ב־" בגד ") |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שריית בגד במים היא ליבונו]] | [[קובץ:המלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שריית [[בגד]] במים היא ליבונו]] | ||
[[קובץ:ניגוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הצמח צדק מתיר לנגב ידים במגבת נקיה ללא חשש]] | [[קובץ:ניגוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הצמח צדק מתיר לנגב ידים במגבת נקיה ללא חשש]] | ||
'''מלאכת מלבן''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויות במשנה במסכת שבת. | '''מלאכת מלבן''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויות במשנה במסכת שבת. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
גדר מלאכה זו - היא כיבוס בגדר על ידי שריאתו במים, באופן שהכיבוס מתקן את מראיתו של הבגד שיוכשר ללבישה. גם השורה את הבגד בטיפה של [[מים]] חייב משום מלבן, משום שחלק זה של הבגד נתקן והוכן ללבישה. | גדר מלאכה זו - היא כיבוס בגדר על ידי שריאתו במים, באופן שהכיבוס מתקן את מראיתו של הבגד שיוכשר ללבישה. גם השורה את הבגד בטיפה של [[מים]] חייב משום מלבן, משום שחלק זה של הבגד נתקן והוכן ללבישה. | ||
==חידושי הצמח צדק== | ==חידושי הצמח צדק== | ||
נחלקו הפוסקים אם קיים איסור ליבון גם בבגד שהוא כבר נקי ולבן. יש הסוברים שגם בכזה בגד יש איסור ליבון (אולי משום שמנקה את הבגד מחומרים אחרים כמו זיעה), ויש אומרים שבבגד כזה לא שייך ליבון. הנפקא מינה ההלכתית מזה היא אם מותר לנגב את ידיו במגבת כשיש על ידיו ריבוי מים. יש פוסקים (כגון ב[[שולחן ערוך]]) שכתבו שיש ליזהר לשפשף את ידיו היטב לפני שנגבם כדי שלא יעבור על איסור כיבוס. | נחלקו הפוסקים אם קיים איסור ליבון גם בבגד שהוא כבר נקי ולבן. יש הסוברים שגם בכזה [[בגד]] יש איסור ליבון (אולי משום שמנקה את הבגד מחומרים אחרים כמו זיעה), ויש אומרים שבבגד כזה לא שייך ליבון. הנפקא מינה ההלכתית מזה היא אם מותר לנגב את ידיו במגבת כשיש על ידיו ריבוי מים. יש פוסקים (כגון ב[[שולחן ערוך]]) שכתבו שיש ליזהר לשפשף את ידיו היטב לפני שנגבם כדי שלא יעבור על איסור כיבוס. | ||
אבל אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מסכת שבת סוף פכ"א}}. מביא את דבריו של [[ספר התרומה]]{{הערה|סימן רמד}} שכותב כי יש במגבת קולא נוספת, מכיון ששפשוף הידים במגבת היא בדרך לכלוך, ואין לפעולה כזאת צורה של מלבן. לפי דבריו של ספר התרומה מסיק הצמח צדק כי יש שני טעמים נפרדים להקל במגבת, והיא היותה נקיה וגם בדרך לכלוך. ולכן כתב השולחן ערוך רק בלשון "טוב ליזהר" לשפשף את הידים ולא בתור איסור גמור. | אבל אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מסכת שבת סוף פכ"א}}. מביא את דבריו של [[ספר התרומה]]{{הערה|סימן רמד}} שכותב כי יש במגבת קולא נוספת, מכיון ששפשוף הידים במגבת היא בדרך לכלוך, ואין לפעולה כזאת צורה של מלבן. לפי דבריו של ספר התרומה מסיק הצמח צדק כי יש שני טעמים נפרדים להקל במגבת, והיא היותה נקיה וגם בדרך לכלוך. ולכן כתב השולחן ערוך רק בלשון "טוב ליזהר" לשפשף את הידים ולא בתור איסור גמור. |
עריכות