39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
נקודת ה'''קָמץ''' הנקודה הראשונה, מכוונת בסדר הנקודות כנגד ספירת ה[[כתר]] שהיא הספירה הראשונה, שבה תחילת ההשפעה וממילא גם צמצום ההשפעה בבחינת קמיצה. | נקודת ה'''קָמץ''' הנקודה הראשונה, מכוונת בסדר הנקודות כנגד ספירת ה[[כתר]] שהיא הספירה הראשונה, שבה תחילת ההשפעה וממילא גם צמצום ההשפעה בבחינת קמיצה. | ||
==צורתה== | |||
צורת הקמץ היא כצורת ה[[פתח]] אך עם [[נקודה]] מתחתיה. רמזים רבים נאמרו בצורה זו{{הערה|ראה לקמן בפסקה [[#בחסידות]]}}. ישנם סידורים שבטעות צויירה בהם הקמץ כצורת קו מאוזן ומתחתיו קו מאונך, מה שכמובן טעות גמורה. | |||
==הברתה== | |||
גם הברת הקמץ כך היא שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים{{הערה|אגרת הקודש פרק ה'}}. כלל זה תקף דווקא לפי ההברה האשכנזית (ולפי הברת [[חסידי פולין]] הפה נקמץ לגמרי בצורה מעוגלת), אך לפי ההברה הספרדית הקמץ והפתח שוים (מה שמערער את נכונות הברה זו). ההברה התימנית לעומת זאת, שוה להברה האשכנזית הכללית (שבה דוברים חסידי חב"ד). | גם הברת הקמץ כך היא שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים ובפתח נפתחים השפתים{{הערה|אגרת הקודש פרק ה'}}. כלל זה תקף דווקא לפי ההברה האשכנזית (ולפי הברת [[חסידי פולין]] הפה נקמץ לגמרי בצורה מעוגלת), אך לפי ההברה הספרדית הקמץ והפתח שוים (מה שמערער את נכונות הברה זו). ההברה התימנית לעומת זאת, שוה להברה האשכנזית הכללית (שבה דוברים חסידי חב"ד). | ||
עריכות