קמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 741 בתים ,  7 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
כחלק מהחדשנות שבשפה ה[[עברית]] ה[[ציונות|ציונית]], נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"[[קמץ]]" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון.   
כחלק מהחדשנות שבשפה ה[[עברית]] ה[[ציונות|ציונית]], נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"[[קמץ]]" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון.   
==בחסידות==
==בחסידות==
אם האדם מקטין את עצמו ואינו חושב עצמו לכלום, אז כביכול גם [[הקב"ה]] מצמצם שכינתו ושורה עליו. משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד. וכאשר שרוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן החביב בכדי להיות לו לנחת, הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב, מפני שהבן לא יכול לקבלו ולהבינו. אלא מחמת גודל [[אהבה]] [עזה שיש לבנו חביבו] מצמצם שכלו הגדול [והרחב] עד אין קץ, ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן. וזה יכול הבן להשיגו, ומשיב לאביו כפי שכלו, ויש לאביו נחת גדול מזה. וזהו אפשר לומר שהוא מרומז בתיקונים רקיע וניצוץ. פי' לפי שכלו של האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד, וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכל בן הקטן נעשה מרקיע ניצוץ. לכך בנקודת [[קמץ]] הניצוץ תחת הרקיע{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/29/140&search=%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%A1%D7%93 אור תורה שלח עמ' קמ]}}.
בזוהר הקדוש מובא{{הערה|תיקוני זהר דף טו, ב}}: וציורא דיליה כגוונא דא איהי דיוקנא דקמ"ץ, דאיהו ניצוץ ורקיע, ניצוץ איהו כוכב, ועליה אתמר דרך ככב מיעקב, רקיע וקם שבט מישראל, ניצוץ איהו ככב חמה דנהרא ברקיעא, עטרה על רישיה, לתתא אתפלג א' כגוונא דא א' סיהרא דתחות רקיע ותרוייהו בציורא דא כד ייתי סמא"ל לאסתכלא בה לתתא אסתכלת לעילא, ואתכסיאת אנפהא מניה, והדרת אנפהא מניה לתתא, ואיהי אתרחקא מניה.
 
מפרש [[המגיד ממעזריטש]]: אם האדם מקטין את עצמו ואינו חושב עצמו לכלום, אז כביכול גם [[הקב"ה]] מצמצם שכינתו ושורה עליו. משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד. וכאשר רוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן החביב בכדי להיות לו לנחת, הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב, מפני שהבן לא יכול לקבלו ולהבינו. אלא מחמת גודל [[אהבה]] [עזה שיש לבנו חביבו] מצמצם שכלו הגדול והרחב עד אין קץ, ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן. ועל ידי זה יכול הבן להשיגו, ומשיב לאביו כפי שכלו, ויש לאביו נחת גדול מזה.  
 
וזה כוונת ה[[תיקוני זוהר]] במאמר "רקיע וניצוץ". פירוש לפי שכלו של האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד, וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכל בן הקטן נעשה מרקיע ניצוץ. לכך בנקודת [[קמץ]] הניצוץ תחת הרקיע{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/29/140&search=%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%A1%D7%93 אור תורה שלח עמ' קמ]}}.
==ראו עוד==
==ראו עוד==
*[[קמץ אלף אָ]]
*[[קמץ אלף אָ]]
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:נקודות]]
[[קטגוריה:נקודות]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט