מכת בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה. ואכן בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ היתה [[צעקה]] גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (יש לזכור כי פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו).  

[[הבעל שם טוב]] ביאר למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים, כי בכור נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, רק בכור השפחה שהם הקליפות מבדילין בין השכל ובין קונו, וזה היה סיבת גלות מצרים, ר"ל מצ"ר ים, וכאשר לקו בכור השפחה והוסר הקליפה ממילא יצאו מהגלות. ולכך הוקדשו בכורי ישראל שהוא השכל, אלא שאי אפשר שיהיו על מדריגה אחת כי החיות רצוא ושוב בסוד [[קטנות]] ו[[גדלות]], וזהו שעשו [[עגל]] ולקח השם יתברך תמורת בכורים שבט לוי, כי אותיות לו"י מורה על קו האמצעי{{הערה|שני מילים אלו אינם מובאים בדברי הבעל שם טוב}}. וזהו ג' בחינות קהת גרשון ומררי וכו' וכאשר האדם בסוד הקטנות ויודע מזה מוליד נשמת גרים, כי ג' הוא ג' קוים דרך ר' עלמין דכסופין{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ד}}.

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:פסח]]