תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לראות " ב־"לראות "
מ (החלפת טקסט – " א"כ " ב־" אם כן ")
מ (החלפת טקסט – "לראות " ב־"לראות ")
שורה 1: שורה 1:
'''כב אהוביי''' אחיי ורעיי מ[[אהבה]] מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות [[עולם]] ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה [[גשמיות]] כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כ[[תנאים]] ו[[אמוראים]] אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם ל[[נביא]]ים ממש אשר היו לפנים בישראל כ[[שמואל הנביא|שמואל הרואה]] אשר הלך אליו [[שאול]] לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני [[אדם]] לבד מדברי [[תורה]] ו[[יראת שמים]] אינם מושגים רק בנבואה ולא ל[[חכם|חכמים]] [[פרנסה|לחם]] כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב ב[[ספר ישעיה|ישעיה]] יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', ש[[סוד העיבור]] קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא ב[[סנהדרין]] דף פ"ז ע"ש בפרש"י:
'''כב אהוביי''' אחיי ורעיי מ[[אהבה]] מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות [[עולם]] ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה [[גשמיות]] כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כ[[תנאים]] ו[[אמוראים]] אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם ל[[נביא]]ים ממש אשר היו לפנים בישראל כ[[שמואל הנביא|שמואל הרואה]] אשר הלך אליו [[שאול]] לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני [[אדם]] לבד מדברי [[תורה]] ו[[יראת שמים]] אינם מושגים רק בנבואה ולא ל[[חכם|חכמים]] [[פרנסה|לחם]] כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב ב[[ספר ישעיה|ישעיה]] יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', ש[[סוד העיבור]] קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא ב[[סנהדרין]] דף פ"ז ע"ש בפרש"י:


'''אך''' האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא לראות ה[[אמת]] מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':
'''אך''' האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא [[ראיה|לראות]] ה[[אמת]] מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':


'''וכמו''' [[אב]] רחמן חכם וצדיק המכה [[בן|בנו]], שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים. והנה למעלה בחינת פנים הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה על ידי תורת חיים שהיא רצונו יתברך אשר נתן לנו כמו שכתוב כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' לעשות בה רצונו ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ורצונו כו'. משא"כ לעובדי גילולים משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה לכך נקראים אלהים אחרים שיונקים מבחינת אחוריים וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחינת פנים ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו. ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמו שכתוב מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו' כי החסד שהוא בחינת אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמו שכתוב מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:
'''וכמו''' [[אב]] רחמן חכם וצדיק המכה [[בן|בנו]], שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים. והנה למעלה בחינת פנים הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה על ידי תורת חיים שהיא רצונו יתברך אשר נתן לנו כמו שכתוב כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' לעשות בה רצונו ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ורצונו כו'. משא"כ לעובדי גילולים משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה לכך נקראים אלהים אחרים שיונקים מבחינת אחוריים וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחינת פנים ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו. ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמו שכתוב מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו' כי החסד שהוא בחינת אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמו שכתוב מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:

תפריט ניווט