39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "מתנגדים " ב־"מתנגדים ") |
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין") |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
את הסיוע התנה בתנאי ש[[אדמו"ר הזקן]] יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין. | את הסיוע התנה בתנאי ש[[אדמו"ר הזקן]] יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין. | ||
בעת ביקור [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם [[אדמו"ר הזקן]] יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין [[הקדוש ברוך הוא]] מביא תקלה על ידם", גם לא ב{{מונחון|שוגג|טעות}}.}}. | בעת ביקור [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם [[אדמו"ר הזקן]] יכשל בשתיית [[יין]] נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין [[הקדוש ברוך הוא]] מביא תקלה על ידם", גם לא ב{{מונחון|שוגג|טעות}}.}}. | ||
כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג [[אדמו"ר הזקן]] לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את [[אדמו"ר הזקן]] בשתיית יין נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה. | כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג [[אדמו"ר הזקן]] לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה [[יין]]". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את [[אדמו"ר הזקן]] בשתיית [[יין]] נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד". | [[אדמו"ר הזקן]] החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד". |
עריכות