12,050
עריכות
ביטול המועדים לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א ") |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה ל[[מלאכים]] שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו [[חנוכה]] ופורים. | * בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה ל[[מלאכים]] שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו [[חנוכה]] ופורים. | ||
* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}. | * דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת [[הרשב"א]] ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}. | ||
* רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על [[חנוכה]] ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}. | * רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על [[חנוכה]] ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===יום כיפור=== | ===יום כיפור=== | ||
על פי דעת [[רבי אלעזר]]{{הערה|ולגרסאות אחרות - [[רבי אליעזר]], או לגירסת הרשב"א כדלקמן: [[רבי יהודה הנשיא|רבי]].}} במדרש{{הערה|מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.}}, גם [[יום הכיפורים]] לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק{{הערה|אחרי מות טז, לד.}} "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק מו.}}, ושם נלמד זאת מהפסוק{{הערה|אמור כג, לב.}} "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - [[העולם הבא]]". | על פי דעת [[רבי אלעזר]]{{הערה|ולגרסאות אחרות - [[רבי אליעזר]], או לגירסת [[הרשב"א]] כדלקמן: [[רבי יהודה הנשיא|רבי]].}} במדרש{{הערה|מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.}}, גם [[יום הכיפורים]] לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק{{הערה|אחרי מות טז, לד.}} "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק מו.}}, ושם נלמד זאת מהפסוק{{הערה|אמור כג, לב.}} "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - [[העולם הבא]]". | ||
הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר [[הרשב"א]] על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מבאר מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], אפילו לאלו שאינם שבים ב[[תשובה]]. לכן גם (לגירסתו של הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד. | הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר [[הרשב"א]] על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מבאר מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], אפילו לאלו שאינם שבים ב[[תשובה]]. לכן גם (לגירסתו של הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד. | ||