2,066
עריכות
גבעת חנניה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (removed Category:קהילות ומקומות יישוב; added Category:מקומות ואתרים using HotCat) |
דור השביעי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אבו תור הוקמה לפני יותר ממאתיים שנה כשכונה מוסלמית, אך באותה תקופה הוקם בה מיזם מסחרי בשם 'בית יוסף' בו הוקמו בתי יהודים. שכונת זו סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של ערבים ולאחר [[מאורעות תרפ"ט]] נטשו היהודים את בתיהם. בשנת [[תש"ח]] נכבש חלקה המערבי של השכונה במבצע שזכה לכינוי "מבצע קלשון". | אבו תור הוקמה לפני יותר ממאתיים שנה כשכונה מוסלמית, אך באותה תקופה הוקם בה מיזם מסחרי בשם 'בית יוסף' בו הוקמו בתי יהודים. שכונת זו סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של ערבים ולאחר [[מאורעות תרפ"ט]] נטשו היהודים את בתיהם. בשנת [[תש"ח]] נכבש חלקה המערבי של השכונה במבצע שזכה לכינוי "מבצע קלשון". | ||
בהסכם הפסקת האש נקבע קו הגבול ברחוב עשהאל, כאשר החלק היהודי נמצא במעלה הגבעה והחלק הערבי בחלקו התחתון כאשר בחלק היהודי של השכונה התיישבו פקידי ממשל ועולים חדשים. במלחמת ששת הימים | בהסכם הפסקת האש נקבע קו הגבול ברחוב עשהאל, כאשר החלק היהודי נמצא במעלה הגבעה והחלק הערבי בחלקו התחתון כאשר בחלק היהודי של השכונה התיישבו פקידי ממשל ועולים חדשים. במלחמת ששת הימים שחררו מחדש את השכונה כולה לאחר קרב מר שגבה שישה עשר קורבנות. מאז ועד היום נחשבת שכונה זו לאחת היוקרתיות בירושלים. השכונה מתאפיינת בבתי אבן רחבי ידיים כשמסביבם חומות גבוהות. | ||
בעשור האחרון התיישבו במקום מספר משפחות יהודיות מ[[ארצות הברית]] ומצרפת,בסיס השכונה הוא יהודים ותיקים שעלו ברובם ממדינות צפון אפריקה. קבוצת אפייון נוספת היא של תושבים הנוקטים בדעות שמאלניות קיצוניות שהגעתם לשכונה היא במטרה מוצהרת של דו קיום עם שכניהם הערבים. | |||
==פעילות חב"דית== | ==פעילות חב"דית== | ||
עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את [[בית הכנסת]] הספרדי, ייסד במקום ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את [[בית הכנסת]] הספרדי, ייסד במקום ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | ||