ישראל צבי הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:הבר.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל צבי הלוי הבר]]

הרב '''ישראל צבי הלוי הבר''' נולד בעיר [[לודז']]- [[פולין]]. אביו הרב [[חיים אליעזר הלוי הבר]], היה מחסידי פולין, והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על-ידי אחיו הגדול, הרב [[יעקב הבר]], שהתגורר ב[[רוסיה]] במשך תקופה ארוכה של למעלה מעשרים שנה, שם התוודע לאורו הגדול של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].  

הרב הבר, כיהן במשך מספר שנים כשליח הרבי ב[[רומניה]], ובתקופות אחרות כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], ו[[משפיע]] בשיכונים ב[[כפר חב"ד]].

ב[[יום רביעי]] [[ט"ו כסלו]] [[תשס"ז]], נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]].

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות נעלים, והיה בעל זכרון מופלא ומעמיק מאוד, היה בעל חוש נגינה מיוחד במינו. אפיינו אותו יושר אמת ושמחה, ובמיוחד יראת-שמים ואהבה עזה ללימוד התורה.  

בשנים הראשונות בארץ, ידעה משפחתו תקופות של דוחק ומחסור. האב שניסה להתפרנס ממכירת "תרנגולות סוכר" (ממתקים של הימים ההם) - ביקש את ברכתו של הצדיק מהוסיאטין, ומאז ראה ברכה בעמלו, וזכה לפרנס את משפחתו ברווח ולחתן את ילדיו בכבוד.

במכתב אליו הוסיף [[הרבי הריי"צ]] הוראה שילמד שחיטה ובדיקה - הוראה שמיימית שפשרה הובן רק לאחר שנים ארוכות, כאשר העיסוק בשחיטה היוה את העילה לשליחותו לרומניה.  

באותם שנים עבד בבית-חרושת לאריגה ב[[תל אביב]]. הוא סבל מיחסם של עובדים לא-דתיים לאורח חייו, ובשלב מסויים כתב על כך לרבי. במכתב המענה כתב לו הרבי, כי הללו "אינם חסרים אלא מעורר שיגלה בפניהם את הנקודה פנימית שלהם, וע"י הרוח חיים נעשה מניצוץ זה אבוקה גדולה שתאיר את ה[[גוף]] ו[[נפש בהמית|נפש הבהמית]] שלהם, ואחרי זה גם ביתם וסביבתם, וכיון שפרנסתו הגשמית באה לו, על כל פנים בחלקה הגדול, בבית החרושת זה, הנה קרוב לאמר שגם פרנסתו ברוחניות מקומה שם". בעקבות כך, החל להתחבר עם העובדים ולהשפיע עליהם בעניני תורה ומצוות.  

ל[[תשרי]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה לרבי, ונכנס ל'יחידות' פעמיים, עם בואו ולפני נסיעתו. ב'יחידות' קיבל הוראות רבות ומפורטות בעניניו האישיים. לדוגמא, הוא כתב בפתק שאם הרבי יקרב אותו זה יהיה טובת רבים כי הרבה מהשכונה בת"א ועוד יודעים שנסע לרבי. הרבי הגיב על כך בחומרה: מה שאתם אומרים שזה יהיה טובת רבים - מספיק לי טובתכם אתם.

באותו ביקור, שאל את הרבי ביחידות האם לקבל הצעות ליסוע לחו"ל כדי לעבוד שם בשחיטה, מפאת חובות גדולים שהציקו לו באותה תקופה. הרבי ענה, שמכיוון שמדובר ביציאה מ[[ארץ הקודש]], הדבר דורש שאלת רב. הרבי הוסיף, כי מכיוון שבשעה שישאל את הרב כבר יידע מסתמא לאן בכוונתו לנסוע, ויתכן שזה מקום שניתן לעשות בו לחיזוק היהדות - עליו לציין עובדה זו בפני הרב "וזה יכול להיות סיוע להיתר".  

כשחזר ארצה, פנה לרב אפרתי שעסק בזה, והוא אמר שראשית עליו ללמוד גם שחיטת גסות, כדי שיוכל לקבל עבודה בחו"ל. לאחר שלמד ועשה "שימוש", בערך בסיום שנת [[תשל"ב]], הגיעה הצעה שיסע ל[[רומניה]] לעבוד שם בשחיטה. הוא פנה לרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], מרבני חב"ד בתל-אביב באותם ימים, ושטח בפניו את העניין. הרב יודאסין הרהר מעט, ואחר כך שאל האם בנוסף לעבודה יוכל לנצל את ההזדמנות לעזור בהפצת היהדות באותה מדינה. הרב הבר ענה בחיוב, הוא שוב שקל את העניין - והתיר לו לנסוע. רק לאחר מכן סיפר הרב הבר לרב יודאסין את מענה הרבי אליו ביחידות.

הרב הבר נסע ל[[רומניה]], שם קיבל חוזה לשנה ושהה בעיר הבירה [[בוקרשט]] כל שנת [[תשל"ג]]. ב[[תשרי]] [[תשל"ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. רעייתו שהתה אז ב[[ארץ ישראל]], והוא כמובן דאג לה ביותר. הוא החליט לחזור לאה"ק ולפני כן לשהות בחג הסוכות אצל הרבי. הוא קנה איפוא כרטיס טיסה רומניה-[[ניו יורק]]-אה"ק. הוא לא ידע אז את מה שהתברר לו מאוחר יותר: הרב רוזן, הרב הראשי לרומניה, שעמד בקשרים רצופים עם הרבי במשך כל השנים - כבר הודיע לרבי שהוא מעוניין שישהה ברומניה שנה נוספת.  

כשהגיע לרבי, הצליח להבין מרמזים שונים כי הרבי מצפה שישאר שנה נוספת ברומניה. הוא הכניס לרבי פתק בו פירט את הקושיים שבצעד כזה (בין השאר, החשש שע"י כך יבוטלו זכויות הפנסיה שלו ממקום עבודתו ב[[רמת גן]]). ב[[יום שני]] לאחר [[שמחת תורה]] נכנס ליחידות, ובידו גם העתק מהפתק בנוגע לנסיעה לרומניה. הרבי ביקש ממנו את הפתק. ואז אמר לו בפירוש: "מה שרציתי שתישאר שם עוד שנה, ובזה לא תפסיד את זכויות הפנסיה ברמת-גן על ידי כך שתשלם להם במקום זה". לגבי השאלה כיצד להודיע על כך לרב רוזן, אמר הרבי "מ'קען דאס מאכן אין טלפון" [= אפשר לעשות זאת בטלפון].  

הוא חזר לרומניה, ומשם נסע לאה"ק לבקר את אשתו.  

באותה נסיעה, כבר נסע לרומניה יחד עם רעייתו, ושהה שם מתחילת שנת [[תשמ"א]] עד [[חג הפסח]] של שנת [[תשמ"ח]] - למעלה משבע שנים רצופות. העילה הרשמית הייתה עיסוקו כשוחט של הקהילה, כשאת החוזה הוא מחדש מידי שנה בשנה בהתאם להוראת הרבי. במשך שהותו שם עסק בהפצת היהדות, לא רק בבוקרשט הבירה, אלא גם בכל ערי רומניה.  

בימים ההם, הופיעה באחד העיתונים המרכזיים ברומניה כתבת נאצה ארסית נגד הרב רוזן, בטענות מטענות שונות. לרב רוזן היה ברור, שלא מדובר בגחמה פרטית של עיתונאי, שהרי ברומניה לא היה מושג של עיתונות חופשית וכל התקשורת היתה משועבדת ל"מפלגה" ולעומד בראשה, ואם כן, אין זה אלא רמז עבה היישר מהחלונות הגבוהים, שמשהו אירע והוא נמצא על הכוונת.  

בשנים האחרונות חלה ר' ישראל, אך למרות זאת לא נתן למשפחתו לחוש בזה, והשרה מסביבו אווירה של שמחה חסידית. וניצל את זמנו ללימוד התורה ואמירת תהלים.  

ב[[יום רביעי]] ט"ו [[כסלו]] [[תשס"ז]] נפטר, בהלוויתו שיצאה מביתו לעבר [[הר הזיתים]], השתתפו המוני תושבי כפר חב"ד.

*מרת רחל הענדל מ[[צפת]].

*מרת טברדוביץ מ[[כפר חב"ד]].

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24813 חב"ד אינפו מדווח על פטירת הרב ישראל צבי הבר]  

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45332 כתבה מתוך הספר על שמו]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]

[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]