12,050
עריכות
(←פרשנות) |
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עתיד חזיר להטהר''' הוא אחד היעודים העתידים להתרחש ב[[ימות המשיח]] על פי דברי חז"ל. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. תורת החסידות מסבירה כי קליפת החזיר בעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, ולעתיד תתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של הגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה. | '''עתיד חזיר להטהר''' הוא אחד היעודים העתידים להתרחש ב[[ימות המשיח]] על פי דברי חז"ל. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. [[תורת החסידות]] מסבירה כי קליפת החזיר בעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, ולעתיד תתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של הגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה. | ||
==מקור היעוד== | ==מקור היעוד== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | ||
תורת החסידות נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | [[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | ||
בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות דלעיל. באחדים מבואר כי רק החזיר יטהר וניתן להבין מכך שאר החיות לא ייטהרו, ובמדרש [[תהילים]] מבואר שכל החיות יטהרו. מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] על תקופה זו אמרו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה, סא, א.}} "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]"{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש [[תהילים]] שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלות.}} כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות דלעיל. באחדים מבואר כי רק החזיר יטהר וניתן להבין מכך שאר החיות לא ייטהרו, ובמדרש [[תהילים]] מבואר שכל החיות יטהרו. מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] על תקופה זו אמרו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה, סא, א.}} "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]"{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש [[תהילים]] שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלות.}} כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. |